שנת תשפ"ד| שבת פרשת שלח

חמדת השבת: שטיפת רצפת אולם השמחות

בשבת הקרובה, שבת פרשת "שלח לך אנשים" וכן "טובה הארץ מאוד מאוד", בעזרת ד' קהילתנו תארח קבוצה של אנשים המתכוננים לשליחות, כדי להפיץ את תורת ארץ ישראל, ולעודד עליה ארצה מגלויות ישראל. בבוקרו של יום השבת מתוכנן קידוש קהילתי באולם השמחות, ולאחריו השליחים ומספר נציגי קהילה יסעדו יחד באותו אולם.

דא עקא, שבדרך כלל בתום קידוש קהילתי האולם מלוכלך מאוד. נשאלתי אם מפני כבוד האורחים וכבוד השבת מותר לשטוף את הרצפה בין הקידוש והסעודה. 

במסכת שבת (דף מ: ) הגמרא מספרת על תלמידו של רבי מאיר שביקש להדיח את הקרקע לפני כניסתו לבית המרחץ, ורבי מאיר אמר לו שאסור להדיח את הרצפה. רש"י מסביר שישנו חשש ששטיפת הרצפה תשווה את הגומות שבקרקע, ויש בכך מלאכת 'חורש'. כמובן שהדברים אמורים ביחס למקום לא מרוצף, בו יש חשש שכיבוד הקרקע יישר אותה. מה הדין בבתים המרוצפים שלנו? 

בכדי לברר את השאלה הזאת עלינו לשוב לסוגיית טאטוא הרצפה.

במסכת שבת (דף צה ע"א) נאמר שאסור לכבד את הרצפה בשבת. אך אמימר התיר זילחא (רש"י – לרבץ את הבית), מפני שבביתו אין גומות להשוות. בברייתא נאמר שמותר לשטוף ידיים ורגליים במקומות שונים בבית, וממילא הבית יורבץ. הגמרא אומרת שלפי רבי שמעון, המתיר דבר שאינו מתכוון בשבת, מותרת פעולה זו אפילו לכתחילה.

מה מותר אפילו לכתחילה? מההקשר משמע שהריבוץ (שפיכת המים כדי שהעפר לא ייצור אבק) מותר, מפני שמתכוון להדק את האבק, ולא ליישר את הקרקע. אך בה"ג מבין שכוונת הגמרא היא גם להתיר לטאטא מפני שאינו מתכוון להשוות גומות אלא רק לסלק הלכלוך, וכדבריו פסקו ראשונים רבים (רי"ף רמב"ן רשב"א) . ר"י, מבעלי התוספות, חולק עליו ואוסר לטאטא את הקרקע, ומתיר לרבץ את הקרקע בלבד, וכדבריו פוסק הרא"ש. ראשונים אלו חלוקים בשאלה אם יש איסור בטאטוא כאשר אין כוונה ליישר את הקרקע.

אך מחלוקת זו מתייחסת לקרקע שאינה מרוצפת. מהו הדין בקרקע מרוצפת?

במסכת שבת (דף כט:) בר אבין מציפורי גרר ספסל בעלייתו של רבי יצחק בן אלעזר, שהיתה מרוצפת. הרב אמר לו שאסור לגרור את הספסל, אפילו על קרקע מרוצפת, שמא ילמדו שמותר לגרור ספסלים בשבת גם במקום לא מרוצף, ויעברו על איסור חורש.

להלכה אנו פוסקים כרבי שמעון, שמותר לגרור ספסל אם אין וודאות שתיווצר חרישה, כך שגזירה זו של רבי יצחק בן אלעזר נדחתה מן ההלכה. אך בעל התרומה, ובעקבותיו הרא"ש, פוסקים שגזירה זו שייכת גם ביחס לטאטוא. לאור זאת הם אוסרים לטאטא קרקע מרוצפת, שמא ילמדו לטאטא קרקע שאינה מרוצפת. כדבריהם פוסק הרמ"א (אורח חיים סימן שלז סעיף ב). אך הרי"ף והרמב"ם (הלכות שבת כא ג) פוסקים שמותר לטאטא בית מרוצף, וכדבריהם פוסק בשו"ע (שם).

הביאור הלכה (שם) מראה שאפילו לפי הפוסקים האוסרים לטאטא בית מרוצף, גזירה משום בית שאינו מרוצף, אינם אוסרים בעיר בה רוב הבתים מרוצפים. לכן בימינו, שכל הבתים מרוצפים, אין חולק שמותר לטאטא את הרצפה בשבת. 

אך השאלה העומדת בפנינו היא: מהו הדין אם אין די בטאטוא, אלא יש צורך גם לשטוף את הרצפה?

המגיד משנה (על הרמב"ם שם) מוכיח שלפי הרמב"ם הטאטוא מותר בבית מרוצף (ואין גזירה משום בית שאינו מרוצף), ואילו השטיפה תמיד אסורה, מכיוון שהטאטוא הכרחי, אבל לא השטיפה. לעומת זאת, רש"י ובעלי התוספות גוזרים שאין לטאטא בית מרוצף שמא יטאטא בית שאינו מרוצף. הם אינם מבחינים בין טאטוא ושטיפה, ואינם מתחשבים בצורך, אלא בוחנים אם יש חשש שילמדו דבר אסור מן הפעולה המותרת.

אך לאור זאת לכאורה תצא מסקנה הפוכה: לפי הרמב"ם אין מקום להתיר לשטוף את הרצפה, שהרי הוא סבור שהגזירה כוללת, מפני שאין צורך מספיק בשטיפה בכדי להתירה, אפילו אם כל הבתים מרוצפים. אך לפי רש"י ובעלי התוספות, אם אין בתים שאינם מרוצפים, אין טעם לאסור את שטיפת הרצפה, והיא תהיה מותרת. 

לאור זאת, הרב בן ציון אבא שאול (שו"ת אור לציון חלק ב פרק מג שבת הערה ח) מתיר לשטוף את הרצפה אם היא מלוכלכת ביותר, משני הטעמים הללו: הבתים שלנו מרוצפים כולם, ורמת הניקיון שאנו רגילים אליה הרבה יותר גבוהה מרמת הניקיון שאנשים חיו בה באותה עת. מה שלא היה נראה נחוץ לרמב"ם אצלנו עשוי להיות חשב מאוד.

בשמירת שבת כהלכתה (פרק כג סעיף ו) מביא את פסיקת הגרש"ז ביחס לבתי חולים, שם ודאי שיש צורך לשמור על ניקיון ברמה גבוהה, וכאשר יש צורך בכך, אין להסתפק בטאטוא בלבד. ברם במהדורת שנת תש"ע הוסיף והתיר גם במקומות בהם ישנו לכלוך רב. 

לכן למעשה:

בימינו כל הבתים מרוצפים. למרות זאת, אסור לחלוטין לשטוף את הרצפה עם סחבה (בזה יתכן ויהיה איסור סוחט ומלבן), וכן אסור לשטוף את הרצפה אם אין בכך צורך משמעותי. במידה ויש צורך משמעותי, מותר לשפוך מים על המקומות המלוכלכים ולגרוף את המים במגב.

במקרה שלפנינו, בו יש צורך קהילתי, ולאחר מכן צורך של כבוד ועונג סעודת השבת, מותר לשפוך מים על המקומות בהם הרצפה מלוכלכת ביותר ולגרוף את המים משם. ויוודאו שלא גורפים את המים על צמחיה. 

ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב 

ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך:  info@eretzhemdah.org

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר