|
שנת תשס"ז | שבת פרשת בא
בא | | 20/01/2006
שאלה
שניים שהתערבו לא עשו קניין, כי לא ידעו את הסעיף המתאים בשו"ע. לאחר שהתברר מי הזוכה ומי המפסיד, נודע למפסיד כי יש כזה סעיף בשו"ע, ולכן אינו רוצה לשלם.
א. האם נכון לטעון כי המפסיד במקרה שכזה נשען על פרט "פורמלי" בהלכה, ואי אפשר להוציא ממנו בדיינים, אבל למעשה הוא "נבל ברשות התורה"?
זאת, כי אין כאן תום לב, ואין כאן נקיון כפיים.
או אולי, כל זמן שהפעולה נכונה הלכתית אין לכנות אדם כזה כבלתי מוסרי?
ב. מה יהיה אם המפסיד אומר שגם אם הוא היה הזוכה, היה מוותר על זכייתו, מאחר שחסרה פעולת הקניין?
|