דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ב | שבת פרשת תולדות

תולדות | כ"ט חשון תשע"ב | 26/11/2011

פרשת השבוע: לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן

האזהרה שהזהיר אברהם את אליעזר בפרשת חיי שרה בקשר לחתונתו של יצחק חוזרת שוב בסוף פרשת תולדות: "וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן" (בראשית כ"ח א). בפרשת חיי שרה אותה קראנו בשבוע שעבר, הסברנו מה פשר ההתנגדות העקרונית ל"אמהות כנעניות". השבוע ננסה להאיר את הדברים מזווית קצת שונה. דרך מרכזית בעולם העתיק להכרזת שלטון הייתה באמצעות לקיחת בנותיו של הצד החלש. כך הכריז השליט על בעלותו. מעולם לא ניתנו בנותיו של החזק למי שהיו נתונים למרותו. ארץ כנען הובטחה לאברהם אבינו. פרשנויות שונות ניתנו להבטחה זו.

קרא עוד

ארץ אגדה: הנביאה שהחיתה את בעלה

בספר מלכים (ב יג, כ-כא) מסופר על אִישׁ שהושלך לקבר אלישע וקם לתחיה: "וַיָּמָת אֱלִישָׁע וַיִּקְבְּרֻהוּ וּגְדוּדֵי מוֹאָב יָבֹאוּ בָאָרֶץ בָּא שָׁנָה: וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ וְהִנֵּה רָאוּ אֶת הַגְּדוּד וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע וַיְחִי וַיָּקָם עַל רַגְלָיו:" הרד"ק מביא מסורת שה"אִישׁ" שקם לתחיה היה שַלּוּם בֶּן תִּקְוָה - בעלה של חולדה הנביאה. המסורת מובאת גם בפרקי דרבי אליעזר (חורב, לב): "... כח הצדקה בא וראה משלוּם בן תקוה שהיה מגדולי הדור והיה עושה צדקות בכל יום. ומה היה עושה, היה ממלא את החמת מים והיה יושב על פתח העיר, וכל אדם שהיה בא מן הדרך היה משקה אותו ומשיב נפשו עליו; ובזכות צדקות שעשה שרתה רוח הקדש על אשתו. שנאמר (מלכים ב כב, יד) 'וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן... אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה'... וכשמת בעלה חסרה צדקות בעלה, ויצאו כל ישראל לגמול חסד עם שַלּוּם בן תקוה, וראו את הגדוד שבא אליהם והשליכו את האיש אל הקבר מאלישע; וחיה, שנאמר 'וַיִּגַּע הָאִישׁ וכו', ואחר כך הוליד את חֲנַמְאֵל שנאמר 'הנה חֲנַמְאֵל בן שַלּוּם דודך וכו' "

קרא עוד

שו"ת במראה הבזק: שינוי נוסח התפילה

ברצוני לשאול שאלה (להלכה) ביחס לשינוי נוסח התפילה במניין מנוסח אשכנז לנוסח ספרד (חסידים), כשהרכב המתפללים השתנה. שאלה זו נידונה בשו"ת "במראה הבזק" כרך ו' שאלה ב'. ברם בנידון שאלה זו קיימות נקודות להקל הנובעות מחידוש המבנה, וכן מוצעות בתשובה החלפת תקנון ו/או מתן שם חדש לקהילה שאינן נוגעים למקרה זה. מאידך יש במקרה זה פרטים אחרים שעשויים לחזק את ההצדקה במעבר הנוסח. המדובר בבית כנסת שנוסח התפילה בו (בעבר ובהווה) נוסח ספרד. לפני כ-עשרים שנה הובע רצון לייסד בבית הכנסת "מניין ראשון" בשבתות. הוחלט אז כי במניין זה יתפללו בנוסח אשכנז. (בכל המניינים האחרים בבית הכנסת, בשבתות ובימות החול מתפללים בנוסח ספרד). כיום, נוסח התפילה האישי של כל מתפללי המניין הוא נוסח ספרד, והם היו רוצים שנוסח התפילה במניין ישתנה לנוסח ספרד. אציין שגם בעבר היו מתפללי נוסח אשכנז במניין במיעוט, ועם חלוף השנים לא נשארו אף ממנו מתפללים. פה יש להוסיף כי המניין הראשון בו מדובר מתפלל בבית המדרש שבמבנה, וגם בו מתקיימות כל התפילות האחרות (בימות החול) בנוסח ספרד. כך שגם אין 'קביעות נוסח' לחדר התפילה. האם קיימת מניעה בנסיבות אלה להחליף את נוסח התפילה, במיוחד כשנוסח בית הכנסת בכל מנייניו האחרים הוא נוסח ספרד?

קרא עוד

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

לע"נ

הרב שלמה מרזל ז"ל

נלב"ע י' באייר תשע"א

לע"נ

גב' מרים הוכשטיין ע"ה

אשת חסד

גבירת הדעת ואוהבת תורה

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).