דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ב | שבת פרשת יתרו

יתרו | יח שבט תשע"ב | 11/02/2012

פרשת השבוע: המת החי

בדברינו לפרשת יתרו תש"ע, עסקנו בעוזיה מלך יהודה שהיה חי מבחינה ביולוגית אבל הכתוב מגדירו כמת. בפסוק הראשון של ההפטרה אנו מוצאים "בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת אֲדֹנָי יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל" (ישעיהו ו' א). לדעת "בעל סדר עולם רבה", ומביאו גם רש"י במקום, אין הכוונה לשנה בה נקבר עוזיהו אלא לשנה ולרגע בו נצטרע. החל מאותו רגע, עוזיה הועבר לבית החופשית - הוא בית המצורעים, ובנו יותם נתמנה כמלך בפועל, כמלך "דה פקטו". יותם, כשמו כן הוא - "צדיק גמור". זה רמוז בשמו המורכב משני חלקים, שתי אותיות משם הויה והסיומת "תם" שמשמעותו בלשון המקרא שלם – צדיק. אכן, יותם הוא היחיד מכל מלכי יהודה וישראל שלא דבק בו רבב. הכתוב איננו מבקר את מעשיו של יותם ולו פעם אחת, לא בספר מלכים, לא בספר דברי הימים וגם לא בנבואותיהם של נביאי דורו, הושע, עמוס, ישעיהו ומיכה. בדברי חז"ל אנו מוצאים דברי שבח רבים לאיש זה, הקושרים אותו גם לצדיקים מופלאים מדורות אחרים.

קרא עוד

חמדת משפט: פסק דין – הוצאות משפט חלק א'

א. האם רשאי היה הנתבע להגיש את ההמחאה לביצוע בהוצאה לפועל הבורר הראשון, קבע באופן חד משמעי שהשטר אינו מוחזק בידו כדין, ועליו להשיב את השטר, כך שלא ישהה באהלו עוולה. הנתבע לא רק שהשהה עוולה בביתו, אלא מימש את העוולה. לקח את ההמחאה שנקבע לגביה שהוא חייב להשיבה לתובעת, ושאסור להשתמש בה, ועשה בה שימוש פסול. על פי ההכרעה העובדתית של בית הדין הגשת ההמחאה לפרעון בהוצל"פ, גררה את הצדדים לשני הליכים: הליכים בפני ההוצאה לפועל, וכן עוררה מחדש את הסכסוך בעניין עסקת המניות (לא ניתן במסגרת תמצית זו לפרט את העובדות המדויקות). השאלה היא האם יש לחייב את הנתבע בהוצאות המשפטיות, כפי דרישת התובעת. אם נגיע למסקנה שיש מקום לחיוב הוצאות, יש להכריע את היקף החיוב, הן מבחינת ההליכים עבורם יש לחייב הוצאות, והן מבחינת שיעור החיוב.

קרא עוד

שו"ת במראה הבזק: שימוש בפועל שאינו יהודי להכנות מקודש לחול

בקהילה האשכנזית במקסיקו פועל קייטרינג כשר בבעלות יהודית אבל לא דתית. הם אחראים על אולם השמחות הנמצא בבנין בית הכנסת, ומתפקידו הכנת אוכל לחתונות בר-מצוות וסעודות המתקיימות מידי שבת אחרי התפילות. הפועלים הם לא יהודים ולכן יש משגיח מטעמנו במטבח זה. אצלנו החתונות מתקיימות בעיקר במוצאי שבת, ובימי שעון הקיץ אפילו שגמר השבת הוא מאוחר, החופות נערכות בכל אופן, כשעה אחר תום השבת. דבר זה מקשה על ההכנות של האירועים ולכן יש דברים שכבר מכינים בשבת. למעשה המצב הקיים כיום הוא שבישולים ואיסורים גמורים לא נעשים בשבת, אבל דברים אחרים כמו קיצוץ ירקות, סידור צלחות ושולחנות וכד' מכינים בשבת. לטענת בעל הקיטרינג מוכרחים לעשות את זה יותר מוקדם כי לא יספיקו להכין את הכל רק במוצאי שבת, וזה גם יוריד את רמת השרות. לא בא בחשבון להכין דברים אלה מערב שבת כי האוכל יתקלקל. השאלות הן: 1. האם גוי יכול לעשות הכנות משבת לחול בשעת דחק זה, כשלא אומרים את זה מפורשות אבל הוא יודע מה מוטל עליו לעשות? 2. מה הם הדברים שעקרונית היה אפשר להתיר בגלל שעת דחק זה ומה אסור בכל מקרה? 3. מה הם התנאים הצריכים להתקיים מבחינת ההשגחה במקרה זה?

קרא עוד

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

לע"נ

הרב שלמה מרזל ז"ל

נלב"ע י' באייר תשע"א

לע"נ

גב' מרים הוכשטיין ע"ה

אשת חסד

גבירת הדעת ואוהבת תורה

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).