English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ג | שבת פרשת וישב

וישב | כד כסלו תשע"ג | 08/12/2012

פרשת השבוע: חלומות נבואיים

כבר הסברנו בעבר כי יוסף, המספר לאחיו על חלומותיו, בעצם מכריז בכך שלא רק אביו בחר בו כמנהיג הבא של השבטים והמחנה הגדול שסביבם, אלא שגם הקב"ה בחר בו כממשיך השושלת של האבות, עם כל המשמעות של כך לדורות. כל זה נובע מכך שכל החלומות בספר בראשית הם חלומות נבואיים וכל החולמים הם במעמד של שררה. כל החלומות עוסקים בשאלות לאומיות או בין-לאומיות, גם אם יש להם השלכה על חייהם הפרטיים של החולמים. נבדוק אחד לאחד את חולמי החלומות וחלומותיהם. החלום הראשון הנזכר בספר, הוא חלומו נורא ההוד של אברהם אבינו, במעמד ברית בין הבתרים. ןז"ל הכתוב: "וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם: וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל: וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה: וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה: בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְקֹוָק אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (בראשית ט"ו יא-טז,יח).

חמדת הדף היומי: אדם שהולך במדבר ואינו יודע מתי שבת

הגמרא בשבת (סט ע"ב) מביאה את דברי רב הונא בדבר אדם שהולך במדבר ואינו יודע מתי שבת, מונה ששה ימים ומשמר יום אחד, ולדעת חייא בר רב, משמר אחד ומונה ששה. הגמרא מסיקה שבכל יום מותר לו לעשות רק את המלאכה המינימלית שהוא צריך בשביל לאכול באותו היום, כולל ביום השבת שלו. והדבר היחיד שהוא עושה עבור שבת ביום השביעי לחשבונו הוא קידוש והבדלה. כתב הקרית ספר שהסיבה שאסור לו לעשות מלאכה כל השבוע, היא בגלל שיש כאן ספק דאורייתא, ועל כל יום ויום חוששים שמא זה הוא יום השבת.

שו"ת במראה הבזק: ברכות על ראיית גאונים בתורה ובמדע

אני לומד באוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי, ארה"ב. האוניברסיטה שלנו מפורסמת בזכות חתני פרס נובל מרובים השייכים לסגל המרצים. חלקם יהודים וחלקם אינם יהודים. חלק מ"גאונים" אלה הינם יהודים שומרי מצוות. האם אני צריך לברך ש"חלק מחכמתו" או "שנתן חכמתו"? האם יש הבדל בין יהודי שומר מצוות ושאינו שומר מצוות? מה הדין באינו יהודי שנחשב גאון ב"מדעי היהדות"? כשצריך לברך, האם יש לעשות זאת בשם ובמלכות? מה הדין, אם בזמן הראיה לא נאמרה הברכה, האם אפשר לברכה שלא בנוכחות ה"גאון"?

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.