English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ג | שבת פרשת שמות

שמות | כג טבת תשע"ג | 05/01/2013

פרשת השבוע: יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל – אתחלתא דגאולה

שלשה מנהגים שונים נהגו קהילות ישראל: הרמב"ם פסק: "(בפרשת) ואלה שמות, (קוראים את) "בן אדם הודע את ירושלים" עד "ויצא לך שם" ביחזקאל" (רמב"ם סדר תפילות המפטיר בנביא, זאת למרות מה שמצינו בסוגיא מגילה כה ע"ב ואכמ"ל). הנוהגים כמנהג עדות המזרח קוראים ב"דברי ירמיהו" הפרק הראשון, שהוא גם נבואת ההקדשה של הנביא. הנוהגים כמנהג האשכנזים קוראים בספר ישעיהו בהפטרת "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה" (שם, כ"ז ו).

חמדת הדף היומי: החושד בכשרים לוקה בגופו

הגמרא (צז ע"א) לומדת ממשה רבינו שמי שחושד בכשרים לוקה בגופו, ולכן משה רבינו שחשד בעם ישראל שלא יאמינו לו, לקה בצרעת. ברטנורא (אבות א, ו) כתב שכלל זה חל רק על 'כשרים', אבל ברשעים מותר לחשוד. וכ"כ הרמב"ם בפיהמ"ש (שם) שאם אדם ידוע כאדם צדיק, גם אם רואים מעשה שדי ברור שהוא מעשה לא טוב, צריך לפרש אותו לכף זכות, וע"ז אמרו החושד בכשרים לוקה. וכמו שמפורש במסכת שבת (קכז ע"ב) רשימת מעשים שהיו הרבה סיבות לפרשם על דרך החובה, ותלמידי החכמים שהיו עדים למעשה, דנו את עושה המעשה הכשר, לכף זכות. המעשה רוקח (דעות ה, ז) מקשה מה הקפידא על משה שחשד בעם ישראל, הרי בעיניו היו כרשעים? ומבאר שכיון שהיה להם סימן מאבותיהם שצריכים להאמין למילים האלו שאומר להם (עפ"י רש"י) לכן היו לעניין זה ככשרים. אמנם מרמב"ם (יסוה"ת ח, ב, ומו"נ א, סג) נראה שהצדיק את שאלת משה והן לא יאמינו לי, כיון שאינם צריכים מהדין להאמין באותות, עד מעמד הר סיני. וע"ש במרכבת המשנה שהקשה עליו מהגמרא שלומדת מכאן שאסור לחשוד בכשרים, ולפי דבריו כדין אמר משה שהם לא יאמינו לו. ויתכן שכדברי פרשני התורה שאומרים שהלשון 'לא יאמינו לי', הוא לשון שמשמע ממנו שעם ישראל הוא עם שאינו מאמין, וזה אינו נכון כמובן.

שו"ת במראה הבזק: הדלקת נרות שבת ביום שישי בארצות הצפון

בכל חודשי הקיץ באוסלו מקבלים את השבת בזמן "פלג-המנחה" ביום שישי. באמצע הקיץ פלג-המנחה הוא בשעה 20:45. בשבועות אלה נהוג להקדים את תפילת מנחה כך שבשעת פלג-המנחה הקהילה מתחילה להגיד "מזמור שיר ליום השבת". בשבועות אלה רוב הנשים נשארות בבית בליל שישי היות והן מחכות כדי להדליק נרות עד הפלג ואז הן באות לבית-הכנסת, לקראת סוף התפילה. השאלה לגבי אישה שרוצה לבא גם לתחילת התפילות או לחילופין לרווק שאין מי שידליק עבורו בבית האם מוטב שידליקו מנורה חשמלית באמצעות שעון שבת שיידלק אחרי פלג-המנחה - ואם כן השאלה תהיה האם לברך או לא - או שמא עדיף להשתתף עם אישה שמדליקה נרות אחרי פלג-המנחה בשווה פרוטה או שמא אין להם חיוב במציאות זו להדליק נרות כלל, עד שיוכלו שוב להדליק לפני פלג-המנחה ואז לבא לבית-הכנסת?

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.