English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ו | שבת פרשת נצבים וילך

נצבים וילך | | 21/01/2009

אחדות כתנאי להשכנת שכינה?

פרשתנו פותחת בהכרזתו של משה רבנו: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל" (דברים כ"ט ט). הדגשה כפולה של הכתוב בעניין של כלל ישראל. גם הפרשיה הקודמת המשמשת כהקדמה לפרשתנו מדגישה עניין זה "ויקרא משה אל כל ישראל" (שם, שם א).

משפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקה

תיאור המקרה: התובע הוא בעל חנות ספרים, והוא מוכר ספרים לבני ישיבה מסוימת במשך שנים רבות. מתח הרווחים שלו הוא כ-20%. כעת בא הנתבע, שהוא תלמיד בישיבה, ורוצה למכור את הספרים ללא רווח כלל. התלמידים כמובן, מעדיפים לקנות אצל הנתבע.

ארץ אגדה

במסכת תענית (דף כא א) מובאת אגדה על נחום איש גם זו, וזו לשונה כשהיא מתורגמת ומבוארת (בתרגום חופשי): "ומדוע קראו לו 'נחום איש גם זו' – מפני שעל כל דבר שהיה קורה לו הוא היה אומר: 'גם זו לטובה'. פעם אחת רצו ישראל לשלוח דורון לבית הקיסר, אמרו מי ילך לשם? ילך נחום איש גם זו שהוא מלומד בניסים. שלחו בידו ארגז מלא אבנים טובות ומרגליות. הלך, וישן באותו מלון, בלילה קמו דיירי המלון ונטלו את האבנים הטובות שהיו בארגז ומילאו את הארגז עפר. כאשר הגיע לשם פתחו את הארגז וראו שהוא מלא עפר, רצה המלך לקטול את כולם, מפני שאמר:

שו"ת במראה הבזק

שאלה בעניין הדרשה שלי בראש השנה: אם אדבר לפני תקיעות השופר, מעט מאוד אנשים יהיו נוכחים. הדרשה מהווה זמן לקשר ביני ובין הקהילה, בתקווה שאוכל לעוררם לקשר עמוק יותר עם יהדותם בשנה הקרובה. האם מותר לומר את הדרשה לאחר שלושים התקיעות הראשונות?

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.