English
|
Francais
אודות
צוות המכון
טופס הרשמה
מידעונים
מסמכי יסוד עמותה
כתבו עלינו
קהילת ארץ חמדה
רשת בתי הדין ארץ חמדה - גזית
תשובות לשאלות נפוצות
סדרי דין ומסמכים
מדיניות הלכתית
אודות רשת בתי הדין
הגשת תביעה
הסכם בוררות
בוררות עסקית בדין תורה
אגרות
פסקי דין ומאמרים
חוקי הכנסת בפסיקת ארץ חמדה-גזית
הלכה פסוקה
חוזים על פי ההלכה
סיורים בבית הדין
שטר פרוזבול תשפ"ב
צור קשר
ארץ חמדה ברעננה
מנהיגות תורנית
למד עמנו
מורנו - שמיטה
מורנו- שבת
מורנו- תפילה וברכות
שמיטה, זה הזמן שלך!
שו"ת במראה הבזק
חנות ספרים
עלון שבועי - חמדת ימים
ארכיון
הרשם עכשיו
הקדשות
בית מדרש מקוון
מרן הגאון שאול ישראלי זצ"ל
תולדות חייו של הרב ישראלי זצ"ל
ספרי הרב
מאמרי הרב
פרס הרב ישראלי
פרס ישראל תשנ"ב
על חומותיך ירושלים
מספד תמרורים – דברים לזכרו
איש השנה תשע"ה בחמ"ד
בוגרים
ראשי ישיבות ומוסדות
רמי"ם בחינוך תורני גבוה
דיינים בבתי הדין
ארגונים ברמה ארצית
רבנויות מקומיות
היו שותפים
צור קשר
יום ירושלים
תמונות מחלוקת מלגות למצטיינים - סעודת ההודיה לציון יום ירושלים תשפ"ב
תמונות מחלוקת מלגות למצטיינים - סעודת ההודיה לציון יום ירושלים תשפ"א
תמונות מסעודת ההודיה לציון יום ירושלים - תשע"ט
תמונות מסעודת ההודיה לציון יום ירושלים - תשע"ח
תמונות מסעודת ההודיה לציון יום ירושלים - תשע"ז
תמונות מסעודת ההודיה לציון יום ירושלים - תשע"ו
תמונות מסעודת ההודיה לציון יום ירושלים - תשע"ה
תמונות מסעודת ההודיה לציון יום ירושלים - תש"ע
תמונות מסעודת ההודיה לציון יום ירושלים - תשס"ט
תמונות מסעודת ההודיה לציון יום ירושלים - תשס"ח
אתרים מומלצים
דף הבית
>
עלון שבועי - חמדת ימים
>
ארכיון
שנת תשס"ח | שבת פרשת כי תצא
כי תצא | י"ג אלול תשס"ח | 13/09/2008
חלוץ הנעל
"וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו: וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל" (דברים כ"ה ט-י).
קרא עוד
שכירות לזמן קצוב ושכירות לזמן שאינו קצוב
את עיסוקנו ביסודות דיני שכירות נחתום באבחנה נוספת - בין שכירות לזמן קצוב ושכירות לזמן שאינו קצוב. המשנה (בבא מציעא קא:) אומרת: "המשכיר בית לחבירו בימות הגשמים - אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח. בימות החמה - שלשים יום. ובכרכים, אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים - שנים עשר חדש. ובחנויות, אחד עיירות ואחד כרכים - שנים עשר חדש. רבן שמעון בן גמליאל אומר: חנות של נחתומים ושל צבעים - שלש שנים".
קרא עוד
דניאל – וה"עשב" לחיזוק האמונה
חלק ב ישעיהו וסוגי הלחם השונים. בפרק ל בישעיה מסופר ששרי יהודה ירדו למצרים כדי לכרות ברית עם המעצמה המצרית כדי שזו תגן עליהם מפני המעצמה האשורית. וישעיה מוכיח אותם על כך: "הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים... הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם וּפִי לֹא שָׁאָלוּ לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה... כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו... בָּנִים לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ תּוֹרַת ד':... לָכֵן יִהְיֶה לָכֶם הֶעָוֹן הַזֶּה כְּפֶרֶץ נֹפֵל... בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶם:... וְנָתַן לָכֶם ד' לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ: וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ כִּי תַאֲמִינוּ
קרא עוד
היחס למספרים בתנ"ך
המספרים בתנ"ך קשים מאוד בעיני, לאור הידיעות על העולם העתיק. למשל, המספר שישים ריבוא יוצאי מצריים (תוך 4 דורות בלבד, מ70- נפש), מספרי הרוגים במלחמות (עשרות אלפים) וכו'. ואולי יש להתייחס למספרים שלא כפשוטם, בדומה למספרים אצל חז"ל, (למשל - שלש מאות הוא לשון גוזמה, שבע סימן ברכה וכו') כסמלים וכמרמזים לדברים נסתרים.
קרא עוד
site by
entry
.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר
© כל הזכויות שמורות |
מדיניות פרטיות
. |
תנאי שימוש באתר
.