English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשס"ט |שבת פרשת שלח

שלח | כא סיון תשס"ט | 13/06/2009

פרשת השבוע: מרגלים ללא ציצית

פרשת שלח לך נפתחת בפרשת המרגלים ונחתמת בפרשת ציצית. רבות נכתב אודות הקשר בין שתי הפרשיות. קולמוסים רבים נשתברו בהסבר שרש חטאם של המרגלים וכן בטעמה של מצוות ציצית. השבוע ננסה לקשר ביניהן בהסבר אחד תוך ניסיון לנתינת טעם גם לצורתה של הציצית. המרגלים נשלחו "לָתוּר אֶת" הארץ, "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא". בפרשת ציצית נצטוינו לעומת זאת "וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם". מהקבלה זו ברור כי פרשת ציצית באה לתקן את מה שקלקלו המרגלים.

חמדת הדף היומי: דבר תורה מעות קונות

השבוע בדפי הדף היומי, הגמרא (מז עמוד ב) עוסקת בשאלה החשובה מתי עסקה של מכירת מטלטלין נחשבת כגמורה והצדדים אינם יכולים לחזור בהם. כל עסקה של מכירת מטלטלין כוללת שלושה שלבים. השלב הראשון הוא הסיכום בין המוכר לקונה על מכירת החפץ בסכום מסוים. שלב זה נקרא בלשון חז"ל "דברים". השלבים הבאים הם התשלום עבור החפץ- ה"מעות", והעברת החפץ לקונה- "משיכה". כמובן שניתן קודם לשלם ואז להעביר את החפץ, או להפך, קודם להעביר את החפץ ולאחר מכן לשלם.

שער לדין: ספק גזל – ספק איסור או ספק ממון

כלל הברזל של המשפט העברי הוא: "המוציא מחבירו עליו הראיה" (ב"ק מו:), לכן ספק ממון לקולא, הוא ישאר אצל המוחזק. הקשה מהר"י באסן (הובא בכנסת הגדולה חו"מ סי' כה סע' ז) קושיא גדולה – לגזול אסור מן התורה. אם כן, כל ספק ממון הינו ספק איסור דאורייתא. קיימא לן שספק דאורייתא לחומרא, ומדוע מספק לא יחזיר המוחזק את הממון המסופק?!

שו"ת "במראה הבזק": כיצד ינהג גוי בקדושת בית-כנסת שנמכר לאחר מלחמת העולם השניה

ברצוני לשאול שאלה, שהופנתה אלי ע"י מכר (לא יהודי) העוסק רבות בחקר תולדות היהודים בגרמניה והוא בעל מעורבות רגשית כנה. האדם הנ"ל רכש לפני שנים אחדות את בנין בית הכנסת לשעבר בהארבורג (עירה קטנה בשוואביה, בוואריה). ביהכ"נ נמכר לראשונה לאחר מלחמת העולם השניה (מכיון שלא נותר אף יהודי באזור) ע"י האירגון היהודי JRSO, שהופקד על הרכוש היהודי הנטוש לאחר המלחמה. בשעתו הוא נמכר לארכיטקט, ששינה עד בלתי הכר את פנים המבנה (וידוע לנו, שאת תשמישי הקדושה הצילו היהודים המקומיים עוד לפני המלחמה). אח"כ, כאמור, קנה אותו מר פלוני הנ"ל. הוא שפצו והפך אותו למעין אכסניה, שבה מתקיימים ימי עיון ותרבות וגם תערוכות וקונצרטים. כל זאת, מתוך רצון להציב יד ליהודים,שחיו בעבר במקום (וזאת כמובן, בהתאם להבנתו האישית). הפעילות בבנין הופסקה לפני למעלה משנה מחוסר תקציב, מאחר שהשלטונות המקומיים לא ראו זאת בעין יפה וסרבו לסייע לו כלכלית. מאחר שאינו יכול עוד להחזיק את הבנין, רוצה כעת מר פלוני למכור, אך מתוך יראת כבוד למבנה ולעברו הוא מבקש לשאול את השאלות הבאות: א) האם יש למבנה עדיין קדושה, ואם כן, במה היא מתבטאת? ב) האם קימות לגביו, כגוי, הגבלות לגבי יעודו של הבנין לעתיד? ג) אילו דברים אסורים לגביו בכל מקרה מנקודת ראות הלכתית? אנו מקוים שכבוד הרבנים יגלו הבנה לגבי האיש, למרות שאינו בן ברית. מהכרותנו אותו, יכולים אנו להעיד כי נראה שכוונותיו כנות וישרות. ברצוני להבהיר נקודה לא ברורה. ביהכ"נ נמכר ע"י האירגון היהודי JRSO, לאחר מלחמת העולם השניה לאדם אחר, ומר פלוני רכש מבניו של אדם זה את הנכס, כמיטב ידיעתי, בשנות השבעים כיד שניה. אוכל לברר אצל מר פלוני האם בידו חוזה המכירה הראשוני, אך אני בספק אם כך הדבר.

Acrobat PDF Format

שלח תשס"ט

Microsoft Word Document

שלח תשס"ט

Acrobat PDF Format

יום העיון לזכר הגר"ש ישראלי זצ"ל

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' כסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.