** הערות:
[1]
שו"ע או"ח, סי' תקס"ו, ס"ג. ובשערי תשובה שם, סק"ד.

[2]
משנ"ב שם, סקי"ד.

[3]
שערי תשובה שם, ומובא כי"א במשנ"ב הנ"ל, וכן בערוך השולחן ס"ח. ומסבירים, שמה שכתוב בשו"ע שצריכים עשרה מתענים, הוא בתעניות ציבור חוץ מד' התעניות הקבועות שמקורן מדברי קבלה. מפשטות לשון המקילים משמע, שזה דווקא כאשר האוכלים אנוסים מחמת חולי. אמנם בילקוט יוסף, להגר"ע יוסף, הל' ד' תעניות, סעיף כ"ה ול"א, משמע שהמנהג הוא להקל בכל גווני. ועיין שם שמאריך במקורות. השערי תשובה וכן הילקוט יוסף, לא הכריעו אם צריכים שבעה כדי שיהיה רוב ניכר או שמספיק שישה. אם חלה התענית ביום ב' או ה', לכולי עלמא מספיק שישה לקריאת התורה של שחרית (משנ"ב הנ"ל).

[4]
משנ"ב שם, סק"כ.

[5]
שו"ע שם, ס"ה.

[6]
משנ"ב שם, סקי"ג, ובגלל שלא גרע מיחיד המתענה.

[7]
עבודת הגרשוני, סי' נ"ז, שאמירת סליחות אינה קשורה לתעניתו נראה דכמו כן "אבינו מלכנו".