** הערות:
[1]
"שמירת שבת כהלכתה" (פרק לב הערה קכה) "ושמעתי מהגרש"ז אוירבך דנראה דעדיף טפי לעשות מלאכה ע"י שומר מצוות שכוונתו למצווה, כי ע"י עבריין… הו"ל כנתכוון לבשר חזיר ועלה בידו בשר טלה (קידושין לב ע"א תו' ד"ה דמחיל) … וייתכן שהשבת אינה נדחית אלא אם כוונתו להצלה" וכו', עיין שם וראה עוד שם (פרק מ סע' כג).
אמנם נראה, שכל מי שעוסק בריפוי (או באבטחה), אעפ"י שאינו חש לשבת, כוונתו לעשייה שהיא מצוה, ואינו דומה למי שנתכוון לעבירה ועלה בידו היתר או אפילו מצוה שלא כיון אליה.

[2]
ויש אומרים שיש מקום להתיר, ואינו עובר על "לפני עיוור", במיוחד אם הפעילות תחסוך מעשי-עבירה, כגון שיודע שאותו יהודי אם לא יהיה בתורנות יהיה מעורב בחילול שבת גדול יותר.
וגם לשיטה המתירה להחליף צריך זהירות גדולה שלא יווצר חילול השם, וזה דבר שקשה מאוד להעריכו מראש, ראה "אגרות משה" (או"ח ח"ד ס' עט), וראה גם בס' "קשרי מלחמה" (עמ' 83).