שאלה:
מקובל כאן בקהילה, מזה שנים, לקבור מתים ביו"ט שני. בית הקברות של הקהילה מרוחק מן העיר, כ- 20 קילומטר. רוב האנשים כאן אינם שומרי תורה ומצוות, וכאשר ישנה לויה כזו מגיעים הרבה אנשים במכוניות. לא מדובר רק על המשפחה, אלא על חברים ומכירים. אין אפשרות למנוע את ההגעה, ועל אף שהרב של הקהילה מפרסם הבהרה שרק מי שנחוץ לקבורה רשאי להגיע, הדבר ידוע וברור שלא ישמעו לו. גם במקרה שהיתה הבטחה למעט בחילול יו"ט ע"י הסעה מאורגנת באוטובוס, ההבטחה לא מומשה.
אם מגיע רב לטקס הדבר מגביר עוד יותר את התחושה שודאי מותר להיות שם. אם מגיע רב ישראלי ישנה בעיה אחרת, מכיון שהאנשים חושבים שהוא מגיע מכיון שאינו שומר יו"ט שני, על אף שאנחנו נוהגים כתשובה שהתפרסמה ב"במראה הבזק", ואיננו עושים מלאכה לא בצנעה ולא בפרהסיא.
האם יש מקום לתקנה שתאסור קבורות ביו"ט שני? האם נוכל להחשיב את הדחיה בקבורה (לעתים בעוד יומים, כאשר חל יו"ט שני ביום שישי), לכבוד המת, כאשר אנו מונעים בכך חילול יו"ט שני המוני (על אף שהמת בחייו לא היה מודע לאיסור שבדבר)? האם ישנה בעיה בהוצאת לעז על המנהג שהיה כאן ועל הרבנים שנהגו כך? נראה לי שהמנהג החל כאן כאשר היו יותר אנשים דתיים בקהילה שהבינו את האיסור בהגעה ללויה למי שאינו נצרך שם. אך גם שנים רבות אח"כ המשיכו להחזיק במנהג.