קידושין בטבעת יהלום

Shut Bemareh Habazak
חלק ו
אב תשס"ג
ויקטוריה, אוסטרליה

שאלה:
בא לפניי זוג, והחתן מעוניין לקדש את הכלה בטבעת עם יהלום. ידוע לי שהמנהג אינו כך; האם יש איסור בדבר, וכיצד ניתן לפתור את הבעיה?

תשובה:

תשובה:
נהגו ישראל לקדש בטבעת שאין בה אבן טובה[1], מחשש שמא האישה לא תדע את שוויה ותעריך את הטבעת בסכום גבוה יותר משוויה האמיתי[2].
במקום שהאישה יודעת את מחיר הטבעת, כגון שהיא בחרה בעצמה וכדומה, חשש זה אינו קיים[3].
רצוי לשמור על "מנהג ישראל", ועל כן ניתן להציע (ואכן דבר זה מקובל במקומות רבים) שהקידושין עצמם ייעשו בטבעת רגילה ללא אבן, ולאחר מכן – כגון בחדר הייחוד, ייתן החתן לכלה את הטבעת עם האבן.

** הערות:
[1]

תוספות (קידושין ט ע"א ד"ה והלכתא) וכן נפסק ברא"ש (שם), ובשו"ע (אבה"ע סי' לא סע' ב).

[2]

עיין ב"בית שמואל" (שם ס"ק ה), שייתכן שאף-על-פי ששואלים את העדים אם זה שוה פרוטה, לא הוי קידושין כי אולי רוצה להתקדש בשווי של הטבעת והיא חושבת שהיא שווה יותר.

[3]

עיין ב"פתחי תשובה" (שם ס"ק ד) בשם "קהלת יעקב", שאם מכסה את פני הכלה ואינה יודעת במה מקדשה, אפילו בטבעת שיש בה אבן מקודשת לכל הדעות, וקל וחומר במקרה דידן.

תוכניות הלימודים לציבור הרחב