תשובה:
גיור איננו מעשה שמטרתו לאפשר שילוב בחיי הקהילה (ועריכת בר מצווה) בלבד, אלא הוא חייב להיות כרוך בקבלת עול מצוות[1]. לפיכך, אם המצב בבית המדובר הוא שאין מקיימים בו מצוות בכלל ואין חינוך לכך[2]. אזי אין כל אפשרות בשלב הזה לגיור הילד. משום שלא נראה שיקיים מצוות לאחר מכן, וייתכן שאף יתנגד לכך, אם ילך בדרכה של אימו[3]. במקרה כזה גם נראה שאין לצרף את הילד לשיעורי הנוער בקהילה, משום שאין לאותה משפחה שום מגמה בכיוון של קיום תורה ומצוות, ואע"פ שכל אנשי הקהילה במצב דומה, מ"מ הדבר יתפרש כהכרה ביהדותו על סמך אביו היהודי, וזה מוביל לנישואי תערובת ולהקלת ראש בכל הענין. ואולם ניתן (ואולי אף רצוי), ללמדו באופן פרטי. לגבי האישה, יש מקום לעודד השתתפותה בשיעור חודשי לנשים, אם יש סיכוי שזה יוביל אותה לחיק היהדות, אבל אם היא מצהירה מראש שאין לה בה עניין, והיא לעצמה נשארת בדתה הנוצרית — אין לצרפה לשיעור, שהרי ייחודו כשיעור לקהילה היהודית.