|
מבוא למדור ארץ אגדהנכתב על-ידי
אע"פ שעיקר עניינם של המשנה והתלמוד בבירור ההלכה למעשה הרי שתוך הבאת כלל דעות התנאים והאמוראים משולבים בהם דברי אגדה שלכאורה אין הכרח להביאם. בסדרה זו נשתדל להכיר את השפה הפנימית שבה משוחחים המעשים והאגדות זה עם זה; ונשתדל להוכיח כי שפה פנימית זו משמשת למעשה כתפילה ולימוד זכות, ובעת שאנו הוגים בפינו את הנאמר אנו מתפללים להשם יתברך. המהרש"א כבר כתב (חידושי אגדות למסכת ראש השנה דף ג, ב) שבעת שנחמיה ודניאל היו מדברים עם מלכים זרים היו דבריהם נאמרים בשני מובנים; במובן האחד דבריהם היו מכוונים למלך שעמו דברו, ובמובן הנוסף דבריהם היו נאמרים באופן של תפילה לקב"ה. נראה שאפשר להוסיף על דברי המהרש"א ולומר שכך צריך להיות גם בעת שמדברים דברי תורה, ודברי התורה צריכים להיאמר באופן שתהיה בהם גם תפילה לקב"ה. (וראה גם מה שהביא ה"דגל מחנה אפרים" בשם הבעש"ט בפרשת נח ד"ה תַּחְתִּיִּם, וראה גם בהקדמה לליקוטי תפילות לר' נתן) במאמרים הבאים ננסה לתת מובן אחיד למושגים שחוזרים ומופיעים בכמה אגדות. בכך תתגלה לעיני המעיינים שפת התפילה של האגדה. מתוך כך יובן גם הקשרם ושילובם של המעשים והאגדות המובאים במשנה ובתלמוד. הכרת שפת התפילה של האגדה תוכל לסייע להבין את משמעות התפילה המסתתרת באגדות נוספות שלא תבואנה לדיון במאמרים. המאמרים בנויים זה על גבי זה. תחילה מוצע במאמר פירוש למושג החוזר בדברי חז"ל במקומות רבים, אולם הרחבת וביסוס הפירוש נעשית במאמרים שבאים אחריו. ולכן כדאי לקרוא את המאמרים בסדר שהם מופיעים בפני הקורא. נקדים ונאמר, שאין כוונתנו להביא הוכחות ניצחות שמכריחות את הפרשנות שאנו מציעים. כבר כתב הרמב"ן (הקדמה ל"מלחמות" במסכת ברכות): כלל המאמרים נועד להראות כיצד תוך כדי לימוד המשנה והתלמוד אנו מתפללים ומלמדים זכות על הדמויות השונות; וגדול הלימוד שמביא לידי מעשה (בבא קמא דף יז, א). ואשא תפילה להשי"ת שיקבלו המעיינים את הדרך הזו, ותוך כדי לימודם ילמדו זכות על כלל ישראל. לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|