שנת תשע"ב | שבת פרשת וארא

חמדת משפט: טענת מום בדירה שכורה

פסק דין

‏תיק מס' 71041,  (אלול תשע"א, ספטמבר 2011)

בעניין שבין:

א.      עובדות מוסכמות

התובעים השכירו דירה לנתבעים החל מספטמבר 2010.

בסוף חודש ינואר (25/1/2011), 3 חודשים קודם תום התקופה על פי החוזה, עזבו הנתבעים, השוכרים את הדירה וביטלו את הצ'קים לחודשים פברואר עד אפריל.

הדירה בעיר בצפונה של ארץ ישראל.

ב.       טענות התובעים ותביעותיהם.

התובעים דורשים שהנתבעים ישלימו את תשלום דמי השכירות לתקופה בה היו חתומים בחוזה לשכירת הדירה, דהיינו למשך ארבעה חודשים נוספים.

טענות הנתבעים:

טענת הנתבעים היא שאת חוזה השכירות חתמו כאשר מזג האוויר היה תקין וממוזג דיו, ולא דרש שימוש רחב במזגנים. בחורף, כאשר נדרשו להפעיל שלושה מכשירים יחד לא הצליח לוח החשמל בעומס.

כמו כן הבית לא היה מבודד דיו. בעקבות בעיית המגורים הזאת נוכח מזג האוויר הקשה השורר בחורף באזור זה ומחלות של הילדים.

בבית היו הפסקות חשמל מרובות. לטענת הנתבעים, בתחילה התובעים התעלמו מטענותיהם על הפסקות החשמל ואח"כ הם הביאו את החשמלאי, שהטיל עליהם מגבלות שימוש משמעותיות.

הם לא ידעו שרשת החשמל שלהם קשורה ותלויה בארון החשמל של התובעים. לראשונה הם הבינו שיש קשר בין החשמל בשתי הקומות בשבת שהתארחה משפחה מירושלים בבית המשכירים ללא נוכחות של המשכירים. האורחים הפעילו חשמל ונפל החשמל בכל הבית בערב שבת. כך עברה עליהם שבת ללא חימום וללא תאורה.

בעקבות ההצטברות של מכלול הבעיות החליטו להתריע ע"י עו"ד שאי אפשר להמשיך לגור – שלחנו מכתב. לאור העובדה שבעיות אלו לא נפתרו החלטנו שלא נוכל לגור שם  ולכן עזבו את הבית ב25 בינואר.

ג.       עדות החשמלאי

בדיון שהתקיים, בית הדין קיבל את אישור הצדדים לכך שישלחו לחשמלאי שטיפל בדירה שאלות, עליהן ישיב. הצדדים גם הודיעו שעדות החשמלאי נאמנת עליהם, והם מקבלים את דבריו מראש.

התמצית העובדתית שעולה מדברי החשמלאי (הדברים הועברו לצדדים להתייחסות):

לתובעים חיבור תלת פאזי. החיבור משרת את שתי היחידות: יחידת המגורים, ויחידת ההשכרה ביחד.

קצר בבית התובעים התובע (יחידת המגורים העקרית). את כל הבית (העליון והתחתון גם יחד). כאשר הנתבע מקפיץ, הוא מקפיץ רק את היחידה שלו בלבד.

החשמלאי העיד, שהגיע אל הבית, והנחה את השוכרים לגבי השימוש.

ההסדרה של החשמל, אילצה את המשכירים בדירת המגורים העקרית, להשתמש בחשמל באופן מבוקר, אחרת החשמל נופל לכל הבית, והוא הסביר זאת למשכירים.

ד.       דיון

בית הדין מקבל את גרסת הנתבעים, שהם כלל לא ידעו על כך שהם כפופים לחשמל של התובעים, עד לאותה שבת בה נפל החשמל בשתי היחידות. הנתבעת סיפרה שהיו הפסקות חשמל, בהם חזר החשמל באופן עצמאי. הם חשבו שמדובר בתקלה אזורית בחשמל, אך בדיעבד הבינה שהתובעים הם אלו שהרימו את החשמל בביתם.

מסתבר, שהתובעים שהיו מודעים לכפיפות של שתי היחידות, אכן נזהרו באופן כללי לא להעמיס על רשת החשמל, על מנת לא לפגוע בנתבעים. אך המקרה המסוים, שארע עת שהו אורחים שאינם מודעים לנושא החשמל, מוכיח על הבעייתיות שבכפיפות זו.

התובעים לא טענו בבית הדין שהנתבעים ידעו על כך שהחשמל ביחידת ההשכרה כפוף לחשמל בביתם, ובכל מקרה של ספק, נטל הראיה על התובעים – שכן מדובר במום במקח.

 לדעת בית הדין דירת מגורים, אמורה לעמוד ברשות עצמה מבחינת אספקת החשמל, אלא אם כן התנו הצדדים אחרת במפורש. אין זה לגיטימי שאספקת החשמל של השוכרים כפופה לארון החשמל של התובעים. לשם דוגמה, לא הגיוני שאם כתוצאה מקצר אצל התובעים, ייפול החשמל בשעה שהתובעים לא בבית, לא ניתן להחזיר את החשמל לפעולה, שכן הבית נעול.

העובדה שהנתבעים גרו בדירה תקופה ארוכה, אינה מונעת מן הנתבעים לטעון טענת מום, וזו לשון הרמב"ם (מכירה טו, ג; על פי רב האי גאון בספר המקח וממכר שער לה)

המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלים, ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפי' לאחר כמה שנים, שזה מקח טעות הוא, והוא שלא ישתמש בו הלוקח. אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר.

דברי הרמב"ם נפסקו בשו"ע (חו"מ רלב,ג).

על כן, לסיכום, זכותם של הנתבעים היתה לעזוב את הדירה, שכן יש בדבר משום מקח טעות.

ראוי לציין, שהעובדה שהתובעים לא הצליחו להשכיר את הדירה במשך תקופה כל כך ארוכה מאז עזיבת הדיירים, גם היא אומרת דרשני, ואולי יש בה כדי להעיד שהדירה אינה מתאימה כל כך למגורים, ומתאימה יותר להשכרה כיחידות צימרים, כפי יעודה המקורי.

ה.      החלטה

1. הנתבעים היו רשאים לעזוב את הדירה.

2. הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 2,682 ₪ [יתרת חובות שלא פורטו בתקציר פסק הדין]

3. התשלום עד לתאריך יג תשרי תשע"ב, 11 באוקטובר 2011.

4. פסק הדין ניתן ביום כג אלול תשע"א, 22 בספטמבר 2011.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר