|
 שנת תשע"ב | שבת פרשת כי תשאשו"ת במראה הבזק: הקדמת פורים לי"ב באדר, בשעת הדחק(מתוך ח"ו) סידני, אוסטרליה Sydney, Australia טבת תשס"ה הקדמת פורים לי"ב באדר, בשעת הדחק שאלה השנה חל פורים דפרזים ב-25 במרץ למניינם, שהוא יום אידם המכונה "פסחא". לכן כל בתי הספר באוסטרליה יהיו סגורים בתאריך זה. התוצאה תהיה שרוב התלמידים לא יחגגו את פורים, לא ישמעו מגילה ולא יקיימו את שאר מצוות היום. האם מותר לנו, בבית הספר היהודי, לארגן קריאת מגילה יומיים קודם – בי"ב באדר, ולקיים אז גם את מצוות החג האחרות, כמו משלוח מנות ומתנות לאביונים? נציין רק כי חלק קטן מהתלמידים יחגוג את החג בזמנו. תשובה א. יש לעשות כל מאמץ לכנס את התלמידים ביום הפורים עצמו לתפילה ולקיום מצוות היום. אם אין כל אפשרות לעשות זאת, אפשר להשתמש בפתרונות הבאים: ב. ניתן לקיים מסיבת פורים בי"ב אדר ולקרוא את המגילה בלי ברכה1. רצוי שיהיה מניין2 בשעת קריאה זו, אך אם אין אפשרות אחרת יש מקום להסתפק במניין הכולל גם נשים3, ואם אין גם אפשרות כזו – יש לדאוג למניין הכולל ילדים מתחת לגיל בר מצווה4. ג. בכל מקרה, כל מי שיוכל חייב לשמוע שוב קריאת מגילה בזמנה5, בברכה6. וראוי להסביר זאת לילדים, כדי שלא יחשבו שבקריאה המוקדמת יצאו ידי חובה לגמרי. ד. בסעודת פורים, משלוח מנות ומתנות לאביונים – לפני יום פורים עצמו אין יוצאים ידי חובה7; ומובן שאין איסור לעשותם כאמצעי חינוכי חווייתי. במתנות לאביונים בוודאי יש מצווה כל השנה, וגם משלוח מנות – שתפקידו לחזק את האחווה, וסעודה – שהיא לשם שמחה והודיה לה' על נסיו, הם דברים רצויים תמיד. ה. הפתרון לגבי מתנות לאביונים הוא שהתלמידים ייתנו את כספי הצדקה לפני פורים למורה מבית הספר (או לאדם אחר) בתור שליח להעברתם לעניים, והוא יעשה זאת בשליחותם בפורים, ו"שלוחו של אדם כמותו"8. ו. לגבי משלוח מנות, יש לעודד את התלמידים לקיים מצווה זו בעצמם בזמנה, דבר שאינו מסובך, שכן די בהעברת שני מאכלים לחבר, שכן וכדומה. במקרה הצורך ייתנו את משלוח המנות קודם פורים לחבר, כשליח שיעביר עבורם בפורים עצמו את המשלוח9. __________________________________________________________________________ 1 בטור (או"ח סי' תרפח) הביא מחלוקת אם מי שנאלץ לצאת לדרך, באופן שבפורים לא יוכל לקרוא או לשמוע מגילה, יכול להקדים לי"א, י"ב או י"ג באדר. להלכה פסק המחבר (שם סע' ז) שיש להקדים את הקריאה, ומחמת המחלוקת – לא לברך עליה. 2 ה"משנה ברורה" (שם ס"ק כ) ציין שיש להקפיד על מניין, שכן "מגילה בזמנה קורין אותה אפילו ביחיד, שלא בזמנה... בעשרה..." (מגילה ה ע"א). 3 הרמ"א הסתפק אם יועיל צירוף נשים ל"מניין" לעניין זה (שו"ע או"ח סי' תרצ סע' יח), שהרי כאן העניין הוא פרסומי ניסא. 4 ה"משנה ברורה" (סי' תרפח ס"ק כ) כתב שייתכן שמצטרפים, אך בהתייחסו לדברי הרמ"א הנ"ל בהערה 3 (סי' תרצ ס"ק סג) כתב שאינם מצטרפים. בנדון דידן יש לצרף את דעת המאירי שבדיעבד יוצאים ידי חובה בלי מניין כלל. ה"משנה ברורה" (סי' תרפח ס"ק כ) הביא דבריו, ושכיוון שבלאו הכי אין מברכים, אין כאן חשש של ברכה לבטלה, יש מקום יותר להקל. 5 ה"בית יוסף" (או"ח סי' תרפח) והרמ"א (בשו"ע שם) כתבו כך לגבי אדם שנאלץ לצאת לדרך, שאם לבסוף יוכל לקרוא בי"ד באדר – חייב לקרוא, וחיוב זה אינו רק מחמת המחלוקת הנ"ל (הערה 1) אלא גם לפי הדעות שיכול לקרוא לפני פורים בברכה, כיוון שעיקר הזמן הוא בפורים – מחויב לקרוא שוב אם יוכל. 6 "משנה ברורה" (שם ס"ק כב), מהטעם שהובא בהערה 5. 7 "משנה ברורה" (שם סוף ס"ק כ). 8 על-פי ה"באר היטב" (סי' תרצה ס"ק ז). וראה עוד בעניין זה ב"פסקי תשובות" (סי' תרצד אות ח), שזו דעת רוב הפוסקים; ואף שיש חולקים על כך, כפי שציין שם, יש לסמוך על רוב הפוסקים, בפרט בהעדר אפשרות אחרת. זאת ועוד, ייתכן שגם החולקים יסכימו שכאשר השליח עושה בפורים עצמו את מעשה הנתינה בשליחות המשלח ולשם מצווה, וכוונתם מלכתחילה היא לא לזכות לעני (או למקבל המנה, במשלוח מנות) לפני פורים, קיים כאן הכלל ש"שלוחו של אדם כמותו". ומה שכתבו שאין לנהוג כך – זה כשלא נעשה מעשה המצווה בכוונה לקיום המצווה בפורים (למשל משלוח בדואר), שאז יש להחשיב את שעת מסירת המשלוח לשליח כשעת המעשה, ונראה שזאת כוונת "ערוך השולחן" (סי' תרצד סע' ב; סי' תרצה סע' טז) ולא כפי שהבין ה"פסקי תשובות" (שם הערה 47), שצריך שהשליח יעשה מעשה הפרשה של הכסף או משלוח המנות עבור המשלח בפורים עצמו. 9 ישנן דעות שבמשלוח מנות יש צורך שהמקבל ידע בדיוק ממי קיבל, ואין אפשרות לאסוף מכולם ולחלק לכולם באופן אקראי. עיין ב"כתב סופר" (סי' קמא) וב"ערוך השולחן" (סי' תרצה סע' טז), ולכן הפתרון של איסוף המשלוחים במרוכז בבית הספר וכדומה, (כמו לגבי מתנות לאב  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
