|
שנת תשע"ב | שבת פרשת בחוקתיפרשת השבוע: עוד על משרד החוץ ובת פרעההרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"בשבוע שעבר הסברנו כי ארמונה של בת פרעה, שימש גם כמשרד החוץ בממשלו של שלמה. ארמון זה, שנבנה במקום מאוד בולט - במילוא (המקום שיועד על ידי דוד לחניית עולי הרגלים, בין עיר דוד והמקדש) היה חלק חשוב מ"יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים מ"ח ג). הארמון קיבל את פניו של כל מי שבא לירושלים בהכרזה: "שלמה הוא המלך החשוב ביותר בעולם, גם פרעה מלך מצרים נתן לו את בתו לאשה". מעשה זה גרם לכישלונו של שלמה המלך משתי בחינות: א. מבחינת ביקורתו של הנביא. ב. מבחינת ביקורתם של ירבעם ואנשיו שמרדו בשלמה. השבוע נעסוק בבחינה הראשונה. עשרת הפרקים הראשונים של ספר מלכים א' עוסקים בתיאור מפעלו העצום של שלמה המלך, מלך ירושלים, שמלך בכיפה. לעומת זאת, בפרק יא לא חושך הנביא את שבט ביקורתו ומתאר את ההתמוטטות של האימפריה. כך נפתח הפרק: "וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת: מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר יְקֹוָק אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה: וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיַטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ: וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְקֹוָק אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו: וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם שִׁקֻּץ עַמֹּנִים: וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק וְלֹא מִלֵּא אַחֲרֵי יְקֹוָק כְּדָוִד אָבִיו: אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן: וְכֵן עָשָׂה לְכָל נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן" (מלכים א י"א א-ח). פסוקים אלה מתארים את ירושלים של סוף ימי שלמה כמלאה וגדושה בבתי עבודה זרה, שנתמכו בידי נשותיו של שלמה. במקום התקווה כי המצרים ובעקבותיהם שאר העמים עובדי האלילים, יזנחו את עצביהם ויעלו לירושלים לעבוד את הקב"ה, המציאות הייתה עגומה. "בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם" עמדו מקדשים לכבוד "כְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב" ולכבוד "מֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן". עבודת המולך היא השפלה מבין כל העבודות הזרות. שחיטת ילדים והעברתם בין המדורות היא ירידה לשפל המדרגה. חז"ל הגדירו זאת בדרך הבאה: "ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה (בן המלך הוקרב למולך), רב ושמואל, חד אמר: לשם שמים, וחד אמר: לשם עבודה זרה. ... למאן דאמר לשם עבודה זרה אמאי ויהי קצף? - כדרבי יהושע בן לוי. דרבי יהושע בן לוי רמי: כתיב "וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם" וכתיב " וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם"- כמתוקנין שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם.... אמר רבי חנינא בר פפא: באותה שעה ירדו שונאיהן של ישראל (בלשון נקיה) למדריגה התחתונה" (סנהדרין דף לט ע"ב). התורה לא אסרה את קיומם של קשרי חוץ. הנחת היסוד היא שאין אפשרות שמדינת היהודים תחיה בבידוד. קשרי חוץ אמורים להבטיח קשרי מדע, טכנולוגיה יצוא של עודפים ויבוא של חומרי גלם. אבל התורה הגבילה: "וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ" (דברים י"ז יז). מי אמר שצריך 1000 שגרירויות בירושלים? מספיק 18! הבה נתפלל כי יתחזק מעמדה הבין לאומי של ירושלים כבירת מדינת ישראל והעם היהודי ויתקיימו בנו במלואם דברי הנביא: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְקֹוָק בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְקֹוָק אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְקֹוָק מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב' ב-ג). לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
לע"נ הרב אשר וסרטיל ז"ל נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט לע"נ רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג לע"נ ר' מאיר בן יחזקאל שרגא ברכפלד ז"ל לע"נ דוד צבי טרשנסקי ז"ל בנם של יצחק ונעמי הי"ו נלב"ע כ"ח באייר |