שנת תשע"ב | שבת פרשת חקת

שו"ת במראה הבזק: גיור ילדים ע"פ רצון האם כאשר שני ההורים גויים

טנסי, ארה"ב                                              Tennessee, U.S.A          

אלול תשנ"ג

שאלה

שאלה מוזרה עלתה פה. אשה נכרי' למדה הרבה על יהדות ע"מ להתגייר, בסופו של דבר החליטה שלא להתגייר. אח"כ התחתנה עם גוי וילדה בן ובת. היא מתחרטת שלא התגיירה אז, אבל אינה מוכנה להתגרש מבעלה הגוי. רצונה חזק שבני' יהיו יהודים מלאים. היא מאד רצינית ומוכנה לנהל בית כשר ושמירת שבת (מובן שלא תהא ממש ש"ש, אבל האוירה בבית תהי' של שבת). הבן קרוב לחמש שנים ורוצה מאד שיהיה תלמיד אצלנו. קשה לי למצוא תקדימים לבעי' זו, ואבקש מכת"ר להאיר את הדרך ללכת בה.

תשובה

א.   גוי קטן שהביא אותו אביו¹, או אמו בהסכמת האב², לגיירו, בית-דין מגיירים אותו, אף על פי שאביו ואמו אינם מתגיירים³. וזה בתנאי שברור לנו, שהילד יקבל חינוך דתי, ושסביר להניח שיהיה יהודי שומר תורה ומצוות לכשיגדל. אם אין דבר זה ברור לנו, אין אנו מגיירים אותו⁴, אלא מחכים עד שיגדיל, ואז מגיירים אותו כמו כל גר, עם קבלת מצוות כדבעי וכו'.

ב.   בנדון דידן, אם ההורים מתחייבים למסור את הילדים למוסד פנימייתי יהודי דתי, אז אפשר לגייר את הילדים⁵, ואם ההורים אינם רוצים למסור אותם, אבל מתחייבים לשלוח אותם לבית-ספר תורני מובהק (ולא די בבית-ספר מסורתי), ומתחייבים שבתוך ביתם יחנכו את הילדים לתורה ומצוות, לכל הפחות כשרות ושמירת שבת ממש (ולא מספיק "אווירה של שבת"), אז נראה שאפשר לגייר את הילדים⁶, וזה הכל משום שכתבת, שהאם רצינית בכוונתה ובאהבתה ליהדות⁷.

ג.    ברור שאם ההורים מתנהגים על-פי הדת הנוצרית בכל צורה שהיא, כגון שהולכים לבית תיפלותם בימי ראשון או חוגגים את חגיהם בכל צורה שהיא, כי אז אין לגייר את הילד⁸.

ד.   כאשר אין מגיירים אותם, גם אין מכניסים אותם לבית-ספר יהודי⁹, אלא מגלגלים אותם עד שהגירות מתאפשרת¹⁰.

_____________________________________________________

1 כתובות דף יא ע"א, נפסק בשו"ע יו"ד סי' רסח סעיף ז.

2 עיין שו"ת "שרידי אש" (ח"ב סי' צא).

3 כן משמע מפשטות לשון רש"י בכתובות יא ע"א (ד"ה גר קטן) ומלשון הטור ושו"ע נ"ל, ומפורש בחידושי הריטב"א (שם ד"ה נמי) ובחידושי הרשב"א (שם ד"ה אמר רב הונא), וכך פסק מרן הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג (בכרך ד סי' צז).

4 מפני שאין זה זכות לו להיות יהודי עבריין. עיין "מנחת יצחק" (ח"ג סי' צט סעיף ג ו-ד), ושו"ת "מטה לוי" (חלק שני סי' נה) ובשו"ת "זרע יצחק" (סי' ב) ובשו"ת "שרידי אש" הנ"ל, ובשו"ת מרן הרב הרצוג הנ"ל ובשו"ת "דעת כהן" (סי' קמז וקמח) של מרן הראי"ה קוק. ואפילו ב"אחיעזר" (ח"ג סי' כח) שכתב דהוי זכות, כתב שאין מזדקקים להם לכתחילה.

5 שו"ת מרן הרב הרצוג הנ"ל.

6 עיין בשו"ת "אגרות משה" (אה"ע ח"ד סי' כו סעיף ג) שכתב, שאפשר לגייר ילד על סמך זה שהוא הולך לבית-ספר תורני, ואנו הצרכנו כאן שגם בבית ינהגו בתורה ומצוות, שיש לומר שאם שני ההורים לא-יהודים, שגרע טפי, ועוד שהוא עצמו נוטה דהוי זכות עצם זה שמכניסים אותו תחת כנפי השכינה, אף על פי שיהיה עבריין כמבואר שם, ואנו חוששים לשיטות שאין זה זכות. אבל נראה שאם מחייבים אותם לחנך הילדים לתורה ומצוות, והם רציניים בזה, והם הולכים לבית-ספר תורני, דלכולי עלמא הוי זכות.

7 עיין "מנחת יצחק" הנ"ל (ס"ק יב) המפקפק בקבלת ההורים לשמור תורה ומצוות, הואיל ועושים את זה רק כדי שיזדקקו בית-הדין לגירות. אבל נראה שנדון דידן שאני, ששם ההורים רוצים לאמץ ילדים, וגם אימצו אותם, ועכשיו רוצים שיהיו יהודים, זאת אומרת שלא באו מלכתחילה לגייר אותם לשם שמים, מה שאינו כן כאן שכל רצון האם הוא לגייר אותם והיא רצינית בזה, יש לומר שהיא תקיים את התנאים שמטילים עליה.

8 עיין שו"ת מרן הרב ריא"ה הרצוג הנ"ל.

9 "מנחת יצחק" (ח"ב סי' צח סעיפים ג וד), שיש לחוש מצד לימוד תורה לגוי, שאסור על-פי חגיגה דף יג ע"א, ועיין שם בתוספות, ועוד מצד זה שיתערבו בישראל - ואף על פי שב"שרידי אש" הנ"ל התיר, אין נראה לסמוך עליו היום, שכל עניין של נשואי-תערובת הוא פרוץ מאוד, וצריכים לשמור על העם היהודי בשמירה מכופלת.

¹⁰ואין לדחות אותם, שהרי מצוה לגייר גרים שרוצים להתגייר לשם שמיים, עיין שו"ע יו"ד סי' רסח סעיף ב שאין מדקדקים יותר מדי, ועיין בש"ך שם ס"ק ה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר