|
 שנת תשע"ג | שבת פרשת תרומהשו"ת במראה הבזק: שמיעת מגילה באמצעות רמקול, במקום שכך נהגומונטוידאו, אורוגוואי Montevideo, Uruguay אדר ב תש"ס שאלה האם מותר לקרוא את המגילה בפורים ע"י רמקול? ראיתי שכבר התייחסתם לשאלה זו והמסקנה היא שמותר לגבי כל מקום שהיו עשויים לשמוע גם ללא הרמקול. מהו הגדר המדויק של דבר זה - האם הקורא צריך לקרוא בקול רם כזה שהיו עשויים לשמוע גם ללא רמקול? אם כן, למה מועיל הרמקול? או אולי בעל קורא בעל קול חזק שיכול להגיע לכל בית הכנסת, מותר לקרוא בקול חלש יותר באמצעות הרמקול? האם במקרה שישנו הרבה רעש בבית הכנסת בשעת הקריאה, וללא רמקול ניתן לשמוע אם אין רעש, אך בסיוע רמקול ניתן לשמוע גם כשיש רעש, מתיר שימוש ברמקול לפי גדר זה? לפי מי משערים את היכולת לשמוע, לפי הקורא שקורא עכשיו, או שבעל קורא בעל קול חזק, מתיר גם לקורא בעל קול חלש לקרוא את המגילה עד למקום שבו היה ניתן לשמוע בקולו של הראשון? ישנו אצלי ספר שו"ת של הרב הראשי כאן לפני כ- 50 שנה, הרב אהרן מילבסקי. הוא פסק כאן שמותר לשמוע מגילה גם ברדיו. הוא מזכיר בדבריו את הרב עוזיאל וחולק עליו, וכן את ה"מנחת אליעזר" המתיר לשמוע מגילה בטלפון. האם העובדה שהמרא דאתרא כאן פסק כך, תורמת משהו? תשובה א. על-פי התשובה המופיעה בשו"ת "מראה הבזק" ח"א1: מותר לקרוא את המגילה ברמקול בכל מקום שבפועל, לפי התנאים עכשיו, שומעים את החזן במידה כזאת שיוצאים ידי חובה אף בלא רמקול. לכן, אם יש רעשים בזמן קריאת המגילה, שבעטיים אי-אפשר לשמוע את קול החזן (הטבעי) לולא הרמקול, יש להורות שבאותו הזמן ישלימו כולם עם החזן, אם בע"פ ואם מתוך המגילה שבידם, אפילו אינה כשרה (שהרי קראה בע"פ, יצא ידי חובה, אם אינו עניין שלם או פסוק ראשון או אחרון , או עד כדי רובה2). ב. אף על פי שלכתחילה יש להורות כדעת רוב הפוסקים, דהיינו להחמיר ברמקול, מכל מקום במקום שהמרא דאתרא פסק להקל, יש לנהוג כפסקו3 4, גם במקום שנהגו כן מקדמת דנא מחמת המרא דאתרא הקודם5 יכולים להמשיך לנהוג כן6, אך בלא זה יש להורות להם כנ"ל. _________________________________________________________________ 1 תשובה כו (יג 3 במהדורא הראשונה) ובמ"מ שם. 2 שו"ע או"ח רמ"א סי' תרצ סעיף ג. לדעת הרב נחום אליעזר רבינוביץ, בספרו "יד פשוטה" על רמב"ם, הלכות מגילה, גם במקום שבו לא היו שומעים ללא הרמקול, יוצאים ידי חובה. וכן כתבו אחרונים נוספים, עיין שו"ת "במראה הבזק", (שם, הערה 1). 3 עיין שבת דף קל ע"א וחולין דף קטז ע"א, בשו"ת הר"ן סי' מח, בשו"ת הריב"ש סי' רנו, בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' רכט, וב"חזון איש" שביעית כג ע"א דאף בדאורייתא הולכים להקל, כמרא דאתרא. ועיין במהר"י בן לב (ח"א סי' עה) דדווקא בימי חז"ל שייך גדר מרא דאתרא ללכת אחריו גם בדאורייתא להקל, וכן הביאו ה"פרי חדש" (או"ח קונטרס מנהגי איסור, סי' תצו) ומסכים עמו כשמקבלים רב שאינו מרא דאתרא. ועיין ב"אבקת רוכל" (סי' לב) שיכולים להקל ברב שקיבלו עליהם אף שאינו רבם ממש, וכן סובר בעל "חקרי לב" (או"ח, סי' תצו אות צו), למעט בדיני אישות. ועיין להלן בהערה מס' 6. 4 ההיתר יכול להיות מרווח יותר, אם הרב המקומי יחליט, ששימוש ברמקול לצורך קריאת המגילה יביא יותר אנשים לבית-הכנסת, או יחזק את אמונתם והליכות חייהם כיהודים של המתפללים אשר באים. 5 במקום שהמרא דאתרא הנוכחי חולק על פסקו של קודמו, צריך לנהוג לפי הרב הנוכחי, ועיין בזה בספר "עם כלביא" לר"ש אבינר, עמ' 245. 6 כן משמע מתשובת הרשב"א (סי' אלף ק"צ), אלא שסיים, "ומ"מ טוב להזהירם שלא יהיו נוהגין כן מכאן ולהבא". ועיין במהרח"ש ב"קונטרס עיגונא" (סי ג) דאזהרה זו היינו דווקא משום הנדון שם. ועיין עוד ברשב"א תשובה רנג, וב"חקרי לב" הנ"ל.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
