|
 שנת תשע"ד | שבת פרשת צושו"ת במראה הבזק: קריאת המגילה בהברה ספרדית לאשכנזים(מתוך ח"ח) פלורידה, ארצות הברית Florida, USA שאלה אחרי שקראתי בקהילתנו את המגילה, בערב וביום, בדקדוק רב, להפתעתי ניגש אליי יהודי ושפך עלי קיתונות של ביקורת, וזאת משום שקראתי בהברה ספרדית ולא הברה אשכנזית ("עִבְרִיס"). ולבסוף אמר לי שילך לשמוע פעם נוספת את המגילה כדי לצאת ידי חובה. הוא טען שבאוצר הפסקים מובאות תשובות האוסרות לבן אשכנז להתפלל בהברה ספרדית, כיוון שאסור לנטוש ״מסורת אבות״. השבתי לו שדווקא מסורת האבות שלי, על ידי אבי ז״ל, הייתה לקרוא בהברה ספרדית כיוון שעלה לארץ מיד לאחר המלחמה בהיותו ניצול שואה ושינה את הברת התפילה שלו, מהברה אשכנזית להברה ספרדית. שאלותיי הן: א. האם אדם יוצא ידי חובת קריאה רק אם קרא בהברה שהיא מסורת אבותיו? ב. האם רשאי לשנות מההברה שהיא מסורת אבותיו? ג. האם יש בעיה למתפלל בהברה ספרדית לבטא את האות נ' בשם ה', "א-דני", בפתח? תשובה א. אדם יוצא ידי חובתו1 אם מתפלל במקום שמתפללים בנוסח או הברה שונה ממנהגו2, והוא הדין לגבי קריאת התורה3 וקריאת מגילה4. ב. לדעת רוב הפוסקים, לכתחילה, אין לאדם לשנות את נוסחו5 והברתו6, וזה נכלל בהוראה: "אל תיטוש תורת אמך". יש החולקים על כך וסוברים שמותר לשנות הן את הנוסח7 והן את ההברה8. יש כמה פוסקים שסוברים שאפילו אם אין לכתחילה לשנות נוסחו או הברתו, מי שהתחנך בהברה מסוימת או נוסח מסוים - אינו חייב לחזור למנהג אבותיו9. ג. יש הסוברים שאפילו מי שמתפלל בהברה ספרדית יבטא את הנ' שבשם ה' בקמץ, כמנהג האשכנזים10. אך העיקר להלכה הוא שהמתפלל בהברה ספרדית יבטא גם שם ה' כהברתו11.
___________________________________________________________________ 1 עיין שו"ת במראה הבזק (חלק ג סי' א), שם דנו באריכות בהיבטים השונים של סוגיה זו. 2 משנה ברורה (סי' סח ס"ק ד) ועיין בספר תפילה כהלכתה (פרק ד הערה לג). נציין כי לשתי ההברות מסורת עתיקה, והיו גם אשכנזים שהתפללו בהברה ספרדית. 3 שו"ת יביע אומר (חלק ו או"ח סי' יא), תפילה כהלכתה (פרק טז הערה נג) בשם הרב הגרי"ש אלישיב, מקראי קודש (הרב הררי) הלכות פורים (מהדורה שניה, פרק א הערה מא) בשם הגרש"ז אוירבך. 4 אמנם, יש אומרים שבקריאת פרשת זכור, שהיא מדאורייתא לחלק מהדעות, חייב לשמוע כפי ההברה שנוהג בה (שו"ת יביע אומר הנ"ל, ותפילה כהלכתה פרק כג הערה שפג). ויש שהסבירו (מקראי קודש הנ"ל, הערה מב בשם הגר"מ אליהו, והערה מ בשם הגר"ש משאש) שאפילו לדעת המחמירים - בדיעבד יצא ידי חובתו אם שמע בהברה שונה. ויש הסוברים (מקראי קודש הנ"ל הערה מא בשם הגר"ש ישראלי, וכן נראה דעת הגר"א נבנצל שם) שלכתחילה מותר לשמוע אפילו פרשת זכור בהברה אחרת, וכן עיקר. 5 עיין שו"ת חתם סופר (חלק א או"ח סי' טז), פאת השלחן (חלק א סי' ג, בית ישראל ס"ק לא), שו"ת שואל ומשיב (תליתאה חלק א סי' רמז), משנה ברורה (סי' סח ס"ק ד), אגרות משה (או"ח חלק ב סי' כד). 6 עיין שו"ת אורח משפט (סי' טז-יח), שו"ת הר צבי (או"ח חלק א סי' ד), שו"ת אגרות משה (חלק ג סי' ה), שו"ת קול מבשר (חלק ב סי' יב), שו"ת מנחת 7 בשו"ת מהרשד"ם (או"ח סי' לה) כתב שההדרכה של "אל תיטוש תורת אמך" אמורה רק לגבי מנהג שיש בו הרחקת איסור ולא לגבי שינוי נוסח התפילה שאינו אלא מנהג בלבד. 8 לדעת שו"ת בני בנים (חלק ב סי' א), מי שקובע עצמו בבית כנסת מסוים ששם נוהגים להתפלל בהברה השונה ממנהגו – רשאי לשנות ממנהג אבותיו למנהג המקום . ונראה שהוא הדין לענין נוסח התפילה. לדעת הגרא"י אונטרמן (תשובתו נדפסה בספר כתר אפרים סי' כג), מותר לישראלי אשכנזי להתפלל בהברה ארצישראלית. לדעת מו"ר הגרנ"א רבינוביץ העיקר הוא כשו"ת מהרשד"ם הנ"ל, והוא הדין לגבי ההברה. וכן כתבו כמה פוסקים שמותר לאשכנזי לעבור להתפלל בנוסח והברה ספרדית, עיין פסקי עזיאל (סי' א), שו"ת ישכיל עבדי (חלק ב או"ח סי' ג, ובחלק ז או"ח סי' ח), יביע אומר (חלק ו או"ח סי' י אותיות ז-ט, ושם סוף אות יא). 9 ועלהו לא יבול (הנהגות והדרכות של הגרש"ז אוירבך, חלק א עמ' סד), תפילה כהלכתה (פרק ד הערה ד בשם הגר"ח קנייבסקי, החזון איש, והגרב"צ אבא שאול). 10 שו"ת אז נדברו (חלק ג, סי' מח אות א) בשם החזון איש. אבל הגרי"נ רוזנטל במשנת יעקב על הרמב"ם (הלכות ברכות ב, ח-ט) טוען שהחזון איש לא סבר כך. 11 שו"ת הגריא"ה הרצוג (סי' א), שו"ת הר צבי (או"ח חלק א סי' ד).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
