שנת תשע"ד | שבת פרשת במדבר

מדינת ישראל, בשנה הששים ושבע לקיומה, מתמודדת עם שאלת מיקומה של הפריפריה בתוך החברה הישראלית.

ממשלת ישראל גם מקדישה מאמצים לחיזוק האיזורים שמעבר ל'קו גדרה חדרה'. כבישים חדשים ומסילות ברזל משתדלים לחבר את הקצוות למרכז. יתכן שהדרך היא הפוכה וצריך להרבות במאמצים למשוך כוחות שיתגוררו באזורים המרוחקים, במקום לעזור לרחוקים להגיע בקלות ל"מדינת תל אביב".

לכן, יש לשבח את הקמת האוניברסיטה ובית הספר לרפואה בצפת ואת ישיבות ההסדר, שהוקמו מקרית שמונה בצפון ועד  לירוחם ואילת בדרום.

ננסה לבחון נושא זה באמצעות ההפטרה של פרשתנו.

הפטרת פרשת במדבר לקוחה מנבואתו של הושע בן בארי. הושע היה אחד מארבעה נביאים (יחד עם ישעיהו עמוס ומיכה) שנבאו באותו הדור.

חז"ל קבעו קטגורית כי הושע היה הגדול שביניהם. וז"ל הגמרא במסכת פסחים:

"בפרק אחד נתנבאו ארבעה נביאים, וגדול שבכולן הושע, שנאמר תחלת דבר ד' בהושע. וכי בהושע דבר תחלה? והלא ממשה עד הושע כמה נביאים! אמר רבי יוחנן: תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק, ואלו הן: הושע, ישעיה, עמוס, ומיכה" (פז ע"א).

הפסוק הראשון של ספר הושע מבאר לנו את יחוסו של הושע:

"דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי".

הכתוב בדברי הימים מגלה לנו כי נביא זה  הוא בנו של נשיא שבט ראובן, בארי=בארה. וז"ל הכתוב:

"בְּאֵרָה בְנוֹ אֲשֶׁר הֶגְלָה תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשֻּׁר הוּא נָשִׂיא לָראוּבֵנִי" (דברי הימים א ה' ו).

בארי, נשיא שבט ראובן, עמד בראש שיירת הגולים של תושבי עבר הירדן, שהוגלו בידי האשורים ותגלת פלאסר מלכם.

לפי זה, הושע, שניבא בעיקר על ממלכת ישראל, גדול נביאי דורו, חי בפריפריה, גדל ופעל בעבר הירדן המזרחי, הרחק מהמרכז ומשומרון הבירה.

גם בדיקת לשונו של נביא זה מוכיחה כי הדיאלקט בו השתמש, היה שונה מהשפה בה דיברו בירושלים ובשומרון.

בדיקה נוספת תגלה כי גם בממלכת יהודה, בשפלת יהודה, באזור הספר דווקא, חי ופעל דור זה, נביא חשוב, והוא הנביא מיכה -  האחרון ברשימת הנביאים, וז"ל הכתוב:

"דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי" (מיכה א' א).

מורשתי משמעותו מן העיר מורשת גת, השוכנת הרחק מהמרכז הרוחני ירושלים, כנרמז בהמשך הפרק, בלשון הכתוב:

"לָכֵן תִּתְּנִי שִׁלּוּחִים עַל מוֹרֶשֶׁת גַּת" (שם, שם יד)

בהשוואה לנביא הושע, הנביא מיכה ניבא בעיקר על ממלכת יהודה, שכנתה הדרומית של ממלכת ישראל.

אם כך, ניתן לסכם כי בממלכת ישראל ובממלכת יהודה פעלו ארבעה נביאים באותו הדור. מתוכם שנים, ישעיהו בעיר הבירה בירושלים ועמוס בעיר הבירה שומרון.

אבל כמו שהובן, גם באזורי הספר המרוחקים של שתי הממלכות פעלו נביאים. הושע ניבא ושימש כמנהיג רוחני בעבר הירדן המזרחי ומיכה שימש כמורה דרך רוחני בדרום, בשפלת יהודה.

(בשולי הדברים נוסיף כי גם רשת בתי הדין "ארץ חמדה-גזית" פועלת לא רק במרכז בירושלים, בית שמש וגוש דן, כי אם גם בצפון - בצפת וברמת הגולן ובדרום - בשדרות).

הבה נפעל לחיזוק האזורים המרוחקים מבחינה רוחנית ותרבותית