שנת תשע"ד | שבת פרשת בלק

על השאלה: מדוע דוד המלך לא זכה להגשים את שאיפת חייו ולבנות את בית המקדש? התשובה המקובלת היא, שמי שהשתתף במלחמות, הרג באוייבי ד' ושפך את דמם, נפסל מלבנות את הבית שמסמל את השלום.

ננסה לבחון תשובה זו לאור פרשת השבוע ופסקי הרמב"ם בעניין חשוב ועקרוני זה.

במסכת ברכות מצינו: "דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד" (דף לד ע"ב)

הרמב"ם בפירוש המשניות מצדד בדעה זו. וז"ל בהקדמה לפרק חלק: "ולא ישתנה במציאות שום דבר מכפי שהוא עתה, זולתי שתהא המלכות לישראל, וכך לשון חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד".

כל בר בי רב מבין שאי אפשר לייסד את מלכות ישראל מחדש ללא הקמת כח צבאי. כח שיפסיק את השעבוד ויגן על האזרחים, במדינתו של המלך המשיח.

מכיוון שאויבינו קמים עלינו לכלותינו, אין לנו ברירה אלא להשתמש בכח זה, כדי לשמור על מדינתנו ולהבטיח שלא נהיה משועבדים להם.

הדברים מפורשים עוד יותר כאשר הרמב"ם מבאר את הפסוקים המופיעים בפרשתנו. ב"ברכותיו" של בלעם מצינו:

"וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית ַיָּמִים:...אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת: וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" (במדבר כ"ד יד –יט).

וז"ל הרמב"ם: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, ... ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים, אף בפרשת בלעם (פרשת בלק) נאמר ושם ניבא בשני המשיחים:

במשיח הראשון שהוא דוד           ובמשיח האחרון שעומד מבניו

שהושיע את ישראל מיד צריהם,    שמושיע את ישראל מיד בני עשו,

                                                     (זה מלך המשיח)

ושם הוא אומר:

"אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה "- זה דוד,        "אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב"- זה מלך המשיח,

"דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב "- זה דוד,      "וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל " זה מלך המשיח,

"וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב "- זה דוד...,     "וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת "- זה המלך המשיח ..,

"וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה "- זה דוד ...,    "וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו"- זה המלך המשיח ..." 
                                                         (מלכים פרק יא הלכה א).

אם כך, ברור לרמב"ם שהמלך המשיח הינו "כפילו" של דוד. כשם שדוד נלחם באויבי ד' וניצח אותם בשדה הקרב כך יעשה גם המלך המשיח בונה המקדש לעתיד לבא.

התורה מבשרת לנו, כי כשם שדוד מלך ישראל הקים צבא יהודי והקים את מדינת היהודים הראשונה, תוך כדי שימוש בכוח הנשק, כך יהיה גם בימות המשיח.

צבא ישראל בהנהגת המשיח ילחם את מלחמות ד' .

אותו מנהיג מדיני וצבאי הוא זה שיבנה את בית המקדש לעתיד לבא.

ממילא מוכח כי גם דוד, המלך הראשון שמכונה על ידי הרמב"ם המשיח הראשון, היה אמור לבנות את בית המקדש למרות המלחמות ואולי דווקא בזכותן. הסיבה שדוד לא זכה לכך, איננו קשורה למלחמותיו ולמסירות נפשו בשדה הקרב למען עמו וכנגד מי שחרף מערכות אלקים חיים.

בהזדמנות קרובה נשתדל להסביר מה פשר הפסוקים בדברי הימים, מהם משמע שיש קשר בין המלחמות ובין אי הבניה של בית המקדש.

כך גם היום, תלמידי ישיבות ההסדר משלבים לימוד תורה

עם שירות צבאי משמעותי.

הם ההולכים בדרכו של דוד המלך וחייליו,

המקדשים שם שמים ומשתתפים בכל מלחמות ישראל.