English | Francais

Search


שנת תשע"ד | שבת פרשת פנחס

חמדת דף היומי: מדוע לא הקריבו את קרבן התמיד?

הרב עקיבא כהנא

הגמרא (מגילה ג ע"א) מתארת את מלאך ה' מגיע ליהושע ומאשים אותו על כך, שעם ישראל ביטלו את קרבן התמיד של בין הערביים אתמול.

תוספות (ד"ה אמש) מתקשה מדוע הם באמת ביטלו את תמיד של בין הערביים, והלא הכהנים לא עסקו בלחימה והיו יכולים להקריב את קרבן התמיד?

ומתרץ שכיון שהארון לא היה במקומו, והכוהנים נשאו את הארון, לכן לא יכלו להקריב קרבן התמיד.

ישנן שתי אפשרויות להבין את דברי תוספות:

א. הטעם הוא משום שלא היו מספיק כהנים, כיון שהכהנים היו עסוקים ב'סיבוב שערים' עם הארון סביב חומת יריחו.

ב. הטעם הוא משום שהארון לא היה במקומו, ולא ניתן להקריב כשאין הארון במקומו.

1.   טורי אבן מבין שהסיבה בתוספות היא בגלל שלא היו מספיק כהנים, כי היו נדרשים כהנים רבים לנשיאת הארון. פירוש זה מסתבר לפרש בדברי ריטב"א שכתב "לפי שלא היה הארון במקומו... והיו הכהנים נושאים אותו, נתבטלו בו ולא הקריבו התמיד". אך הטורי אבן מקשה על התוספות (לפי פירוש זה) שרואים ממקורות אחרים שהיו כוהנים רבים באותו זמן?

2.    פשט הדברים הוא שלא ניתן להקריב במשכן כשאין ארון על ידו. אמנם על זה קשה שבכל הזמן שהמשכן היה בגלגל בארבע עשרה שנים הראשונות בכיבוש הארץ וחלוקתה, הארון לא היה כלל במשכן. וכפי שמבואר במאירי (ט ע"ב) ור' יונתן (על הרי"ף ג ע"ב) שבזמן שהיה המשכן בגלגל לא היה הארון על ידו, אלא הסתובב עם עם ישראל במלחמותיהם (ולכן היו הבמות מותרות), ואם כן בכל ארבע עשרה שנים אלו, לא היו יכולים להקריב קרבן התמיד לפי זה? אמנם רש"י בעירובין (סג ע"ב ד"ה 'כל זמן') חולק על כך וסובר שהבעיה הייתה ש"לא החזירו בערב את ארון למקומו בגלגל", כלומר, מקום הארון לשיטת רש"י היה בגלגל ליד המשכן. ויתכן שזו גם הבנת תוספות שלא כהבנת המאירי ור' יונתן. וכן נראה מדברי תוספות בעירובין (סג ע"ב ד"ה כל זמן) שמבאר שהיו שני ארונות, והיה יוצא איתם למלחמה ארון אחד, וארון שני היה במשכן, וכאן על פי הדיבור הוציאו את הארון השני גם ליריחו, ומשמע שבדרך כלל היה ארון אחד ליד המשכן, ורק הארון השני היה יוצא למלחמותיהם.

גרי"ז (סוטה לג ע"ב) גם הוא הקשה קושיה זו, ותירץ "ושמא על כל פנים בעי שינוח". כלומר, שאין כוונת תוספות שהארון צריך להיות ליד המשכן, אלא שהארון צריך לנוח. לפי דברים אלו קשה יותר להבין את סברת תוספות. אם לא צריך שהארון יהיה ליד המשכן על מנת להקריב קרבן התמיד, מדוע צריך שהארון ינוח?

היה מקום להקשות על ביאור זה קושיה נוספת: לכאורה בבית המקדש השני כלל לא היה ארון, ואם כן איך יכלו להקריב בבית שני קרבן התמיד כלל וכלל? ועל כך שלושה תירוצים:

1. היעב"ץ בהגהותיו לרמב"ם (לחם שמים בית הבחירה ד, א) כתב שהרמב"ם פסק להלכה שהארון נגנז במקומו ולא גלה לבבל (המחלוקת ביומא נג ע"ב), כי רק כך, ניתן להקריב קרבנות גם בזמן הזה (שם ו, יד- טו) כי אם הארון לא היה נמצא בבית המקדש, לא היו יכולים להקריב קרבנות לרמב"ם בזמן הזה. ולפי דבריו ניתן גם לבאר מדוע בבית שני יכלו להקריב קרבן התמיד.

2. משאת המלך (רפד) כותב שהדין שצריך להיות ארון במקומו על מנת לאסור במות, הוא רק כשמדובר במקום שבנו אותו כמשכן, אבל במקום שבנו אותו כמקדש יש איסור במות גם כשהארון אינו שם. לפי דבריו ברור שבבית שני לא צריך ארון על מנת שיהיה איסור במות. ונראה שה"ה לעניין הקרבת קרבן התמיד, אין דין שצריך ארון במקומו אלא במשכן, ולא בבית המקדש, שקדושתו מצד הבית.

3. יתכן שכשאין ארון ניתן להקריב קרבן תמיד גם בלעדיו (ולא כדברי ה'לחם שמיים') ורק כשיש ארון צריך אותו על מנת להקריב קרבן תמיד.

הרשב"א (מגילה ג ע"א) מביא פירוש נוסף: "דלא תמיד ממש בטלו, אלא שלא היה שם מעמד ישראל, מפני שהיו טרודים במלחמה, והעלה עליהם כאלו בטלו התמיד. והם לא חששו כל כך, כיון שאינם מעכבין את הקרבן". אמנם הוא דוחה פירוש זה ומפרש כמו התוספות.

סיכום:

ישנם שני פירושים מדוע לא הקריבו קרבן תמיד בזמן המצור על יריחו. או משום שהכוהנים היו עסוקים בנשיאת הארון, או משום שהארון לא היה עם המשכן ולא ניתן להקריב בלעדיו. הפירוש השני מעלה את השאלה כיצד יכלו להקריב בבית המקדש בבית שני כאשר כבר לא היה ארון. יש הסוברים שלפי הדעה שהארון נגנז מתחת לבית המקדש, זה נחשב שהארון נוכח, ויש הסוברים שהצורך בארון הוא דווקא במשכן שנדד ממקום למקום, אך כאשר נבחר מקום קבע להקרבה ניתן להקריב גם מבלי נוכחות הארון.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

לע"נ הנערים

יעקב נפתלי פרנקל,

גיל-עד מיכאל שאער

ואייל יפרח הי"ד


לע"נ

סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ח בסיון תשע"ד

 

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.