|
 שנת תשע"ד | שבת פרשת עקבשו"ת במראה הבזק: כלה ששמה כשם אם החתןמקסיקי-סיטי, מקסיקו Mexico City, Mexico
אדר א' תשנ"ב
שאלה
מעשה כבחור שהכיר בחורה כשם חנה, ושם הבחורה כשם אמו. הקשר עלה יפה ולאחר זמן החליטו להתחתן. החופה בעוד חודש ימים. והנה שמע הבחור על צוואת רבי יהודה החסיד והחל לפחד. החתן פנה אלי וביקש להוסיף לשם הכלה עוד שם וזאת מתוך התחשבות בצוואת רבי יהודה החסיד. האם לדעתכם ראוי לעשות כך, והאם לאחר הוספת השם אין לחשוש לצוואה? תשובה
א. אם יש נטייה וחפץ נפשי של בני הזוג להתחתן, אין להקפיד בעניין זה, או לבטל ח"ו השידוך בשל כך, או להיכנס למחלוקת ומריבה בדבר הזה1. ב. אם בני הזוג מעוניינים להוסיף שם לכלה, אין בכך משום פגם [והדבר אף רצוי לדעת כמה מן הפוסקים2]. ג. ראוי לציין, שבמקרה והכלה, או החמות, אינן נקראות בשמן בפי האנשים המכירים אותן, אלא אחת מהן נקראת בכינוי, או בשם אחר לועזי או עברי, אין לחשוש לצוואת ר' יהודה החסיד3. ___________________________ 1 שו"ת "עזרת כהן" (סי ז). וכתב עוד מרן הראי"ה קוק (שם, סי' ה-ז) "אין לגבב חומרות באילו העניינים כלל וכלל, ביחוד בזמן הזה. לפי מצב העולם והאומה המפוזרה ה' יקבץ נדחיה, ופשוט דכל שיש שינוי באחד מהשמות כבר כל השם כאחר הוא". "ועוד יש לומר שבזמן הזה, ביחוד בארץ ישראל, שעניני השידוכים קשים הם, בעוונותינו הרבים, ובפרט כשיתאימו ג"כ בעניני הדת והיהדות, יש לדון שלא לחוש לענינים שאינם עפ"י יסוד בדין הגמור, שאי אפשר לבטל שידוך שהוא הגון מצדדים רבים מפני קפידא זו, שיש בזה הרבה צדדים להקל ולומד דלא קפדינן בהדיה כלל". אמנם יש שחוששים לצוואת ר' יהודה החסיד, ואף יש שכתבו להקפיד באזהרה זו יותר מבשאר האזהרות, "ספר חסידים", עם "מקור הסד" (הוצאת מוסד הרב קוק עם יז) בשם שו"ת "צמח צדק" (פסקי דינים ריג, ב ושם בחלק אבן העזר תשובה קמג), שו"ת "דבר משה" (מהדורה קמא סי נח), מכל מקום יש שמקילים בזה מכמה טעמים: א. צוואת ר' יהודה החסיד נאמרה רק לבני משפחתו, ודווקא בשם שניתן בילדות ולא בשם נוסף - שו"ת "נודע ביהודה" (אבן העזר מהדורא תנינא סי' עט). ועיין עוד מה שכתב בזה בשו"ת "יביע אומר" (ח"ב אבן העזר סי' ז). ב. "מאן דלא קפיד - לא קפדינן בהדיה", ובפרט אם מדובר בחתן בן טובים ושידוך רצוי מכל הצדדים. ואם החתן הוא בן-תורה זכות התורה משמרתו, שו"ת "חתם סופר" (אבן העזר ח"א סי' קטז), וכן הובא בשו"ת "עזרת כהן" (סי' ו). ג. אף לחוששים מאזהרה זו משום עין הרע, כתב על כך בשו"ת "עזרת כהן" שם, שבדברים אלה אין לחוש לעין הרע בדורות האחרונים. ועוד הובא בשו"ת "פרי השדה" (ח"א סי' סט) שטעם זה שייך דווקא אם גרים ביחד. ד. אם החתן יותר מבן עשרים, ומחויב בכל עת להינשא כתב הגרש"מ מברזן בשם הגאבד"ק הוסט דאין לחשוש לאזהרה זו. הובאו דבריו ב"מקור חסד" (להר"ר מרגליות ב"ספר חסידים" בהוצאת מוסד הרב קוק עמ' יט הערה לג). וע' עוד שו"ת "מנחת יצחק" (ח"ז סי' קט). ה. להחוששים שמא יקרא לאשתו ותבא אמו, ויבוא ח"ו לידי איסור, וזה טעם האזהרה המובא בהגהות "יד שאול" (הובאו דבריו ב"מקור חסד" הנ"ל), הרי אם אינם גרים ביחד או שיש שינוי קל בשם - שוב אין לחשוש. ו. יש אומרים שטעם האזהרה, כדי שיוכלו לקרוא לצאצאים על שם האב והאם של ההורים כדי לכבדם, ולפי זה אם אין המנהג כזה, או שההורים אינם מקפידים על כבודם, גם כן אין לחשוש לאזהרה ("מקור חסד" שם). ז. ועוד כתב בשו"ת "אמרי אש" (יורה דעה סי' ס) שכל צד שנוכל לומר, שבזה לא דיבר ר' יהודה החסיד, יש לצדד ולהתיר. 2 וכן כתבו בשו"ת "נשאל דוד" (כת"י, נמצא בספריה על שם הרמב"ם בתל אביב, חלק אבן העזר סי' לד), "פתחי תשובה" (אבן העזר סי' ב ס"ק ז), ספר "ישועת מלכו" (יורה דעה סי' ט), ועוד פוסקים הובאו ב"מקור חסד" (הנזכר לעיל, הערות לד ולה). ועוד שם ב"מקור חסד" עדות על ה"חתם סופר" שהוסיף לעצמו את השם "טוביה" כדי לשנות שמו משם חתנו. 3 "מקור חסד" (שם סעיפים לד, לה) ושו"ת "עזרת כהן" (סי' ה). וכתב מרן הראי"ה שם, וב"ישועות מלכו" (הנזכר לעיל הערה 2), שאם יש שני שמות, היפוך סדר השמות די בו כדי לבטל את אזהרת ר' יהודה החסיד.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
