שנת תשע"ד | שבת פרשת כי תבוא

שו"ת במראה הבזק: אמירת "יראו עינינו" ע"י חזן שאינו נוהג לאומרה

(מתוך ח"ה)

ניו יורק, ארה"ב                                                           New York, USA

מרחשוון תש"ס

שאלה

לצערי אני בשנת אבל על אבי והנני משתדל לעבור לפני התיבה ככל יכולתי. נזדמן לי להתפלל בבתי כנסת שונים והנני מקפיד תמיד להתפלל בקול רם כנוסח הקהילה וכפי מנהגיה. בדרך כלל אין זה עניין גדול להגיד "הודו" לפני או אחרי "ברוך שאמר", והכל הולך על תלו.

נסתפקתי לגבי אמירת "ברוך ה' לעולם" בתפילת מעריב שנאמרת בהרבה קהילות כאן בחו"ל בין "השכיבנו" לתפילת שמונה עשרה. אני התחנכתי על ברכי מנהגי הגר"א, ליטא ובריסק שהקפידו לא להגיד "ברוך ה' לעולם" וראו בו ממש הפסק בין גאולה לתפילה של תפילת מעריב. ואף שאני יודע שמבחינה הלכתית יש מקום נרחב לתרץ זאת, בכל זאת כאן מדובר לא רק בשינוי זעיר של "שמע קולנו" או "אב הרחמן" אלא בעניין של הפסק. בנוסף לכך, ספיקותי עולים שהרי אני רואה שהרבה מאלה שמקפידים על שיטת הגר"א כשמתפללים לפני התיבה במניין שאומרים "ברוך ה' לעולם" עוצרים אחרי אמירת "השכיבנו" ומחכים עד שהקהל יגמור את הברכה, ואז מיד אומרים את הקדיש לפני שמונה עשרה בלי אמירת אותה הברכה – האם זו הדרך הנכונה לפעול?           

תשובה

א.  ברכת "יראו עינינו" איננה נזכרת בש"ס, אלא נתקנה ע"י ראשי ישיבות שבבבל¹. הברכה כוללת י"ח פסוקים (כשבכל פסוק ישנה אזכרת שם ה') עם ברכה בסופם, ומטרתה היתה לפטור אותם המתפללים בבתי-הכנסת שבשדות שפחדו להתאחר שם זמן רב בלילה, מתפילת שמונה-עשרה על-ידי י"ח אזכרות אלה והקדיש שלאחריהן. אמנם כיום שמתפללים בבתי-כנסיות מסודרים, לא שייכת תקנה זו, אך אין אנו מבטלים מנהג ראשון². גם בארץ-ישראל קיבלו וקבעו תקנה זו בראשית תיקונה, אך בדורות האחרונים חדלו לאומרה בארץ-ישראל³. בטור⁴ הביא מחלוקת ראשונים, אם יש לאומרה או לאו, ואף בין הפוסקים האחרונים יש שפסקו, שאין לאומרה אפילו בחו"ל⁵.

ב.  לפי זה נפסקה ההלכה שכל אדם ינהג לפי מנהגו שלו, גם כאשר הציבור נוהג באורח שונה. ולכן, בן ארץ-ישראל או הנוהג כגר"א וכגרש"ז הנמצאים בחו"ל במקום הציבור אומרה - אין לו לאומרה⁶, וזאת בתנאי שלא ירגישו אחרים בדבר⁷. ולכן, אם אי-אפשר שלא לאומרה באופן שלא ירגישו, כגון שהוא שליח-ציבור - צריך לאומרה⁸. אין זה מן הראוי לסמוך על הפתרון של שתיקה בעת שהציבור אומרה ואמירת קדיש בלי לאומרה, שכן מעצם השתיקה ניתן להבין, שהוא מתפלל בנוסח אחר⁹. 

__________________________________________________

1   שו"ת "משנה הלכות" (ח"ה סי' כט') בשם "שבלי הלקט".

2   טור (או"ח סי' רלו).

3   "דרכי יוסף" (או"ח סי' רלו אות ג). "בית יוסף" ( טור או"ח סי' מו) לא מנה ברכת "יראו עינינו" במאה ברכות שחייב אדם לומר בכל יום.

4   שם.

5   על-פי האריז"ל אין לומר פסוקים אלה, וכן דעת הגר"א והגרש"ז שלא לאומרם אפילו בחוץ לארץ - מובא בשו"ת "משנה הלכות" שם.

6  "אגרות משה" (חאו"ח ח"ב סי' קב, בסופו).

7   "אגרות משה" (חיו"ד ח"ג סי' צו אות ח), כדין כל שינוי נוסח שיש בו בעיה של "לא תתגודדו" - מדאורייתא, ובעיה של לא ישנה מפני המחלוקת - מדרבנן. ואם הדבר לא מורגש - לא קיימות בעיות אלה.

8  "אגרות משה" שם, על-פי פסחים קו ע"א. וכל שכן כאן שרבים סוברים, שצריך לאומרו בחו"ל, וניתן לסמוך עליהם שלא להחשיבו כהפסק בין גאולה לתפילה אלא הוי גאולה אריכתא, כמו "השכיבנו".

9  ראה סברה דומה ב"אגרות משה" (חאו"ח ח"ב סי' קד) לגבי שינויי נוסח בדברים שהקהל אומרים בקול רם, שאין לשנות אפילו בלחש - מחמת סברה זו, וקל וחומר לגבי הש"ץ.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר