|
 שנת תשע"ה | שבת פרשת כי תשאשו"ת במראה הבזק: משלוח מנות מפירות שביעיתישראל Israel פורים - אדר, תשע"ה שאלה תמיד במשלוחי המנות אנחנו משתדלים לשלב גם פירות וירקות, ולא ממתקים, השנה שזו שנת שמיטה, חשבנו על משלוח מנות המורכב מירקות הקדושים בקדושת שביעית (ומתבשילים העשויים מהם), כך נשלב את מצוות משלוח מנות, עם תמיכה בחקלאי ישראל, ועם מצוות שמיטה. מאידך, התעוררה אצלנו השאלה האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות בירקות שאולי אינם שלנו, והאם הדבר מותר? תודה רבה ופורים שמח! תשובה 1. עיקרו של משלוח מנות הוא לשלוח דברים לצורך הסעודה1, ולכן הרעיון לשלוח פירות וירקות ותבשילים לצרכי הסעודה הוא רעיון נכון. 2. אין פורעים חוב מפירות שביעית2, ולכן יש סוברים שאין להחזיר משלוח מנות למי ששלח לו משלוח מנות3 ויש מתירים4. מטעם דומה יש הסוברים שאין לשלוח לכתחילה את כל תכולת המשלוח שיוצא בו ידי חובה מדברים קדושים בקדושת שביעית, ויש שמתירים5. 3. אם שולח יותר משתי מנות, או שיצא כבר ידי חובה, לכולי עלמא אין מניעה לשלוח מנות מפירות שביעית6. 4. בדיעבד, אם כבר שלח את כל המשלוחים מפירות שביעית, לכל הדעות יצא ידי חובתו7. 5. אין לשלוח משלוח מנות מפירות שביעית רק על מנת שהמקבל יחזיר לו משלוח אחר8. 6. יש להודיע למקבל שהפירות או הירקות שנשלחו קדושים בקדושת שביעית9. ______________________________________________ 1 כתב תרומת הדשן (סי' קיא) שעיקר משלוח מנות הוא לשלוח לצורך הסעודה. 2 כתוב בתוספתא (שביעית פרק ז) שאין משלמים גמולים מפירות שביעית, ולא פוסקים צדקה, אלא שמשלמים דבר של גמילות חסדים. וכן פסק הרמב"ם (שמיטה ו, י). 3 הבן איש חי בספרו תורה לשמה (קצג) כתב שלפי התוספתא הנ"ל יש לאסור כיון שהוא נחשב כפורע חוב. אמנם שבט הלוי (ז, קפג) הביא שיש דעה בפאת השולחן (כו, י) שמותר לשלוח גמולים בפירות שביעית (אך שאין זה מוכרח, כי הגירסה בפאת השולחן היא גמילות חסדים, וכפי שיבואר בהמשך, אולי זה בגלל המצווה שבדבר). 4 הרב שלמה זלמן אויערבך (שולחן שלמה עמוד רמא) כתב שאין איסור להחזיר משלוח מנות למישהו ששלח לו, כיון ששמשלוח מנות אינו נחשב לחוב, כיון שהחוב הוא רק מחמת המצווה, ולא חוב ממוני, כיון שהשולח לא יוכל לתבוע אותו בדין (בניגוד לשושבינות – מתנות חתונה, שכתבה הגמרא שיוצאת בדיינים – ב"ב פרק ט משנה ד). וכן לדעת שבט הלוי בהערה הקודמת מותר. 5 שבט הלוי הנזכר, אך לדעת הרב שלמה זלמן אויערבך מותר. כמו כן הוסיף הרב רווח בחוברת יבולי השדה (א, עמוד רז) שמצווה שהיא רק דרבנן, לא נחשבת לחוב שאין פורעים אותו בשמיטה, ומטעם זה אין מניעה לשלוח משלוח מנות מפירות שביעית. 6 כתב שבט הלוי (ז, קפג) שכיון שאין בזה שום פרעון חוב, ותשלומי חסד, אין שום מניעה לשלוח את משלוחי המנות שאינו יוצא בהם ידי חובה מפירות שביעית. 7 כן כתב הרב יוסף ליברמן (משנת יוסף חלק א, סימן כז), ומוכיח מכך שלמרות שאין מקדשים אישה מדמי פירות שביעית (ירושלמי שביעית ח, ח) אם קידש בדמי שביעית האישה מקודשת (קידושין נב, א). ועוד כתב שכיון שבסופו של דבר משלוח מנות הוא לשמח את לב המקבל, ובסופו של דבר הושג המבוקש במה ששלח, גם אם עשה שלא כדין, הרי יצא ידי חובת המצווה של משלוח מנות. וכן במנחת יצחק (י, נז) נטה להקל בדיעבד, אך הסתפק מהו הדין לכתחילה. 8 כן כתב הרב שלמה זלמן אויערבך (שולחן שלמה הנ"ל) מכיוון שכאן נחשב לסחורה, שהרי נותן לו רק על מנת שישיב לו משלוח מנות, ולא מחמת המצווה. 9 תוספתא (שם).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
