שנת תשע"ה | שבת פרשת צו

¹איסור תגלחת בחול המועד מבואר במסכת מועד קטן (פ"ג מ"א). בגמרא (דף יד ע"א) מבואר שהטעם הוא משום גזירה, שמא יכנסו למועד כשהם מנוולים. לאור טעם זה מובן שאין חילוק בין אבי הבן והסנדק לשאר אינשי, שכן אין כאן גדר אבלות הנדחה מפני השמחה, אלא יש כאן גזרה מטעם אחר.

² ראה "אגרות משה" (או"ח א סי' קסג), שסיים שלהלכה אינו מורה להתיר אלא למי שיש לו צורך ביותר או שמצטער ביותר, אבל הרוצה לסמוך על דבריו לשם יופי בעלמא יכול לעשות כן, מאחר שכך הוא עיקר הדין. ועיקר טעמו הוא שמעולם לא נגזרה גזרת חז"ל על מי שמתגלח בכל יום. ועיין עוד ב"נפש הרב" (עמ' קפט), שם הסיק הרב סולוביציק שמי שרגיל להתגלח בכל יום חובה עליו להתגלח בחול המועד, שלא יהיה מנוול בחג. ומנגד ראה בדברי הרב שלום משאש בשו"ת "תבואות שמ"ש" (או"ח א' סי' נה) ובדברי הרב הדאיה בשו"ת "ישכיל עבדי" (ז, קא סי' ה). ועיין עוד בשו"ת "חוות בנימין" למרן הגר"ש ישראלי (ב סי' פב).

³ ייתכן שבמקרה זה גם הרב משה פיינשטיין היה מורה להיתר לכתחילה