English | Francais

Search


שנת תשע"ה | שבת פרשת קרח

שו"ת במראה הבזק: עלייתם לתורה וצירופם למניין של מחלל שבת / נושא נוכרית / גר רפורמי



(מתוך ח"א)

 

סנטיאגו, צ'ילה                                                          Santiago, Chile

כסלו, תש"ן

 

עלייתם לתורה וצירופם למניין של מחלל שבת / נושא נוכרית / גר רפורמי

 

שאלה

מי הם המצטרפים למניין עשרה לתפילה,  ולמניין שבעה לעלייה לספר תורה?

א. האם אדם שחי עם גויה, ונשוי עימה בנישואין אזרחיים, ניתן לצרפו למניין עשרה לתפילה, או למניין שבעת הקרואים לס"ת?

ב.  הנוסע בשבת ממרחקים, במיוחד, כדי להשלים מניין?

ג.  המגויר ע"י רפורמים / קונסרבטיבים?

 

תשובה

א.  אדם החי עם גויה - הרי אין נפקא-מינה אם זה בנישואין אזרחיים אם לאו, כי ממילא הקידושין אינם תופסים. ומעשה זה הינו עבירה חמורה מאד1. אף על פי כן, פסקו מגדולי האחרונים2 שאין לפסול אדם כזה מלהצטרף למניין או לעלות לס"ת, אלא אם כן, נידוהו בנידוי או בחרם3 ובזמננו לא נהגו לנדות. יש מחמירים בעלייה לתורה4 לכן, יש להעלותו אחר שבעה קרואים5.    

ב.  בעניין דינו של מחלל שבת, אחרוני זמננו דנו רבות בגדרו ההלכתי ובהשלכותיו למעשה6. עקרונית, יש להבחין בין יהודי, המאמין בד' ובתורתו, אלא שאינו מקיים רוב המצוות, לבין יהודי, הכופר בכך, ואינו מאמין בד' ובתורתו.

המאמין - כמו בנדון דידן, שבא מרצונו לבית הכנסת - דינו קל יותר: הוא מצטרף למניין, ומותר גם להעלותו לתורה כדי לקרבו.

לעומת זאת, ברור שאין למנותו ש"ץ או בעל קריאה7 במקרה המדובר כאן, שקיומו של המניין תלוי בחילול השבת של אותו אדם (כמו שמשמע מן השאלה), יש להעדיף את ביטולו של המניין בכלל, שהרי זה כמצווה הבאה בעבירה8, אלא שצריך להיזהר מהרחקת יהודים מתורה ומקדושה. ולפיכך, ראוי לשכנעו שישהה באזור בית הכנסת, במשך השבת כולה (יתארח אצל המשפחות וכדו'), ולהסביר לו, בדרכי נועם, את חומרת העבירה של חילול שבת.

ג.   גוי ש"גוייר" ע"י רפורמים וקונסרבטיבים אינו נחשב כיהודי, מאחר ואין גיורם תואם את ההלכה. הן מצד תהליך הגיור עצמו, והן מצד העובדה שהגוי מקבל על עצמו מצוות בצורה מסולפת (אם בכלל9). לפיכך, ברור שאין הוא מצטרף למניין. והוא הדין שאין לכבדו בשום כיבוד שהוא בבית הכנסת.

 

____________________________________________________

 

1    רמב"ם פי"ב מאיסורי ביאה, הלכה ו'-ח'.  עי"ש.

2    משבצות זהב (או"ח), בתחילת סימן קלה ע"פ השו"ע בסימן קכ"ח, סעיף מ'. אגרות משה אורח חיים, חלק ב', סימן ל"ג.

3    שו"ע או"ח, סימן נ"ה, סעיף י"א. ובמשנ שם, ס"ק מ"ו-מ"ו. ועיין עוד שו"ת שרידי אש,  חלק ב', סימן ו'.

4    אגרות משה או"ח חלק ב', סימן נ"א.

5    יחווה דעת, חלק ב', סימן ט"ז.

6    לעניין דברים שבקדושה ובבית הכנסת, שחיטתו או מילתו, יין נסך בנגיעתו, קבורתו וכו'.  

7    שו"ע או"ח, סימן נ"ג סעיף ד וסעיף כ"ה. ועיין בספר משיב מלחמה (הרב ש. גורן) סימן ק"ז.

8    אגרות משה, או"ח חלק א', סימן צ"ח.

9    אג"מ יו"ד,  חלק ג', סימן ק"ז.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר

Dedication

לע"נ

מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

 

לע"נ

הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

 

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.