|
בדברינו לפרשת פנחס בשנת תשס"ד ולשנת תשע"א עסקנו בזיהויו של פנחס עם אליהו, בידי חז"ל.
ננסה בדברינו לברר שאלה עקרונית, האם כשחז"ל מזהים בין שתי דמויות ומלמדים אותנו כי אלמוני הנזכר במקום אחד, הוא אותו פלמוני הנזכר במקום אחר, דבריהם מבוססים על מסורת, או שדבריהם מבוססים על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם ובעיקר מה שנקרא מבחינה הלכתית "גזירה שווה" ומה שקראנו מבחינה אגדתית - דרשנית "הערת שולים"? (עיינו במבוא לספרי החדש "צפנת ישעיהו" עמוד יז).
נשאל שוב את אותה שאלה, בהקשר לפרשתנו, האם הזיהוי של פנחס בן אלעזר הכהן, בן דורם הצעיר של משה ויהושע, מי שפעל גם בתקופת השופטים, עם אליהו התשבי שחי ופעל בעיקר בדורם של אחאב ואיזבל, מבוסס על מסורת המועברת מרב לתלמידו ומדור לדור ונכתבה בידי התנאים והאמוראים? או שהתנאים והאמוראים במדרש זיהו את הרמזים בכתוב, הקושרים בין פנחס ואליהו ולכן הציעו את הזיהוי, למרות המרחק בשנים.
אם הדרך השניה היא הנכונה, יתכן ומשמעות הזיהוי היא רק מבחינה רוחנית ומשמעותה היא שאליהו הנביא הוא ממשיך דרכו הרוחנית של פנחס, ולאו דווקא שהוא האריך ימים ושנים, וזכה לזקנה מאוד מופלגת (דבר שגם הוא יתכן בהחלט).
אם הזכרנו את אלמוני ופלמוני נדגים את דברינו באמצעות דוגמא ממגילת רות.
מצינו שתי דעות בדברי חז"ל בשאלה, מתי התרחשו המאורעות המתוארים במגילה? הדעה המפורסמת יותר היא דעתו של האמורא רבה בר רב הונא בשם רב (שחי בדור המעבר בין התנאים והאמוראים): "אִבְצָן זה בֹּעַז" (בבא בתרא דף צא ע"א). לפי זה גם אלימלך, אבי מחלון וכליון ובעלה הראשון של נעמי, חי בדורו של אבצן. השופט אבצן מופיע בספר בפרק י"ב של ספר שופטים, מה שמצביע לכאורה שהם אִבְצָן = בֹּעַז, בעלה השני של רות כלת נעמי, ואלימלך, פעלו בסוף תקופת השופטים.
לפי דעת התנא רבי יוסי בן חלפתא בסדר עולם רבה, אלימלך ובעז חיו בתחילת תקופת השופטים ואז התרחשו המאורעות המפורטים בתחילת מגילת רות. וז"ל:
"ואחריו (אחרי עתניאל בן קנז) אהוד בן גרא שמנים שנה, יצא מהם שני שעבוד עגלון מלך מואב שמנה עשרה שנה (שקדמו לתשועת אהוד), בימיו היה שמגר בן ענת, בסוף ימיו, אותו הפרק בימי עגלון (קודם לאהוד) היה ויהי בימי שפט השפטים וגו', ושם האיש אלימלך וגו', וימת אלימלך וגו" ואומר אַל בְּנֹתַי וגו' (שם /רות/ א יג), ואומר בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ד' הָיְתָה בָּם (שופטים ב טו)" (סדר עולם רבה (ליינר) פרק יב).
נסביר את דבריו. במגילת רות אנו מוצאים את הביטוי המיוחד בדבריה של נעמי:
"אַל בְּנֹתַי כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְקֹוָק",
בספר שופטים בפסוקים המתארים את השיעבוד הקשה של כושן רשעתיים מצינו:
"בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד יְקֹוָק הָיְתָה בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק".
קשר לשוני מיוחד זה רומז כי המאורעות שמתוארים בתחילת מגילת רות התרחשו בימי השעבוד של כושן רשעתיים, לפני תשועתו של אהוד בן גרא משבט בנימין.
גם לדעתו של רבה בר רב הונא בשם רב, ניתן למצוא רמז בכתוב. המאורעות המתוארים במגילת רות התרחשו בעיקר בבית לחם, זוהי גם עירו של בעז. כאשר הכתוב עוסק באבצן הוא מדגיש:
"וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם:...וַיָּמָת אִבְצָן וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם" (שופטים י"ב, ח-י).
בסיום הדברים, עדיין נשארת פתוחה השאלה, כיצד נוצר הקשר בין פנחס לאליהו? מה קדם למה, המסורת להוכחות הלשוניות או ההוכחות הלשוניות שהביאו למסקנה הלמדנית?
בין כך ובין כך, נאחל לעם ישראל להרבות בשמירת המסורת
ולהרבות בלימוד תורה, המבוסס על שמירת דרכי הלימוד של רבותינו.
|
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
