|
שנת תשע"ה | שבת פרשת ראהשו"ת במראה הבזק: חיובו של רב לבדוק יחוסו של חבר בקהילה ורישומו בספר הקהילה, על סמך טענתו שהוא יהודי(מתוך ח"ג) קאלי, קולומביה Cali, Colombia סיון תשנ"ג באיזה מצבים מחויב רב קהילה לבדוק ולחקור יחוסו של אדם הבא לפניו ("לקבל איזה שירותים דתיים") והאם יש בעיה הלכתית לרשום מקרים לא ברורים בספר הקהילה? כלל אמרו בפוסקים, מי שבא לפנינו ואמר, ישראל אני - נאמן ואין צריך להביא ראיה על כך1. טעמים מספר נאמרו בדיון זה, ומהם: א. "רוב הבאים לפנינו בתורת יהדות - ישראלים הם"2, דהיינו רוב הבאים לפנינו ואומרים שהם יהודים - הם באמת כאלה. ויש שביארו טעם זה מכח חזקה, שכיון שבא לפנינו ואמר שהוא יהודי - מסתמא נאמן, ויהודי הוא, שמי שהוא גוי - לא יאמר על עצמו שהוא יהודי3. ב. "מילתא דעבידא לאגלויי"4, שכל דבר שעשוי להיגלות בעתיד, יש בו תורת נאמנות, והרי דבר זה עשוי להתגלות ע"י שכניו, מכריו וכדו'5. ועל כן, במקרה שלנו, כל זמן שלא יצא ערעור על יהדותו6, וכל עוד לא מדובר במעשים המצריכים עדות אחרים על יהדותו, ומעיד על עצמו שהוא יהודי - נאמן. וכל זה אמרינן לכלל החיים היהודים, ואפילו לצירוף למניין ועלייה לתורה וכד'. אבל לעניין רישום בספר הקהילה, מכיוון שהוא מהוה אסמכתא לעניין נישואין, יש לרושמו במקום נפרד, כל זמן שבית-דין מוסמך לא דן לגופו של עניין. _______________________________________________________________ 1 לשון הר"ן פסחים ע ע"ב, רמב"ן, רשב"א, תוספות (יבמות מז ע"א ד"ה במוחזק), וכן הובא ב"אוצר הפוסקים" (אהע"ז סי' ב). 2 יבמות מז ע"א תוס' הנ"ל, ועיין "ים של שלמה" שם, ויעויין עוד בשו"ע יו"ד סי' רסח ובש"ך ס"ק כא. 3 כן כתבו הטעם ב"אגרות משה" (אהע"ז ח"א סי' ח) וב"פסקי דין רבניים" (ח"ט עמ' 358 אות ח). 4 ריטב"א ביבמות שם וב"נמוקי יוסף" שם. 5 לטעם זה צריך שנדע, שהוא יודע בדיוק, מהי הגדרת יהודי - בן לאם יהודיה בת יהודיה, שאם לא כן, יוכל להתחמק בעתיד, כשיתגלה הדבר, ולומר - טעיתי. 6 אמנם בס' "בית הלל" (הובא ב"באר היטב" אהע"ז סי' ב ס"ק ד), סובר שצריך ראיה שהוא ישראל, ואפילו כשמתנהג כדת ישראל, אבל חלקו עליו כל האחרונים, עיין "אנציקלופדיה תלמודית" (כרך ה' עמ' שסד), "ומעשים בכל יום שמאמינים לאורחים שבאים, ואין אנו בודקים אחריהם", ועיין בש"ך יו"ד סי' רסח ס"ק כ"א.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
|
|