שנת תשע"ו | שבת פרשת האזינו

בפרשת המועדות, בספר ויקרא, מנמקת התורה:

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹקיכֶם" (ויקרא  כ"ג מב-מג).

במדרש מצאנו שלשה הסברים. (ספרא אמור פרשה יב תחילת פרק יז).

א.  כהו"א של רבי יהודה שנדחתה (מנימוק מאוד מעניין, עי"ש): "שהיה רבי יהודה אומר והדין נותן שלא תהא סוכה אלא בארבעת המינים".

לדעה זו, הסוכה = הסכך קשורים לארבעת המינים ואין לסוכה משמעות עצמאית וצ"ע.

ב.  "רבי אליעזר אומר סוכות ממש היו".

בני ישראל, במצרים או במדבר, התגוררו בסוכות וכזכר לתקופת גאולה זו אנו חוזרים ויושבים בסוכות.

לפי הסבר זה היינו אמורים לעשות סוכות בתקופת חג הפסח (הרבה תירוצים נאמרו בנושא זה).

ג.  "רבי עקיבא אומר בסוכות ענני כבוד היו בהוציאי אותם מארץ מצרים".

גם לפי הסבר זה היינו אמורים לבנות סוכות בחודש ניסן, שהרי אז החלו ענני הכבוד ללוות את בני ישראל עם עזיבתם את מצרים, כמו שכתוב בתחילת פרשת בשלח:

"וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר: וַיקֹוָק הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה: לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם" (שמות  י"ג כ-כג).

לכן, ברשות הקוראים היקרים, נציע הסבר לשיטתו של רבי עקיבא שיתרץ גם קושיא זו.

לאחר חטא  העגל והנפילה הרוחנית הנוראה, עלתה על הפרק שאלת הקשר בין קודשא בריך הוא וכנסת ישראל: האם ההזמנה לחתונה ולחיים משותפים תחת קורת גג משותפת עדיין בתוקף? (עיינו בסוף דברינו לפרשת וילך ויום הכיפורים).

התשובה לשאלה זו ניתנה לאחר שמונים יום נוספים. בסוף הארבעים יום השלישים, שבילה משה בהר סיני, הוא זכה לבשר לעם ישראל את בשורת- סלחתי. משה קיבל שוב הזמנה:

"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר: וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי" (שמות  ל"ג כא-כב).

וְשַׂכֹּתִי מלשון סוכה.

בא לחסות תחת כנפי השכינה. כך פירש דוד המלך במזמור "לדוד ד' אורי וישעי"-

"כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי" (תהלים כ"ז ה).

כניסתו של משה לסוכה משמעותה סליחה וחזרה אל צור ישועתנו, ענני הכבוד חזרו.

כל זה קרה ביום הכיפורים, לכן אנו חוגגים את סוכות מיד אחרי יום כיפור ודווקא בחודש תשרי ולא בחודש ניסן.

חג הסוכות והישיבה בסוכה הם המשך ישיר מבחינה רוחנית ליום הסליחה והמחילה.

הבה נתפלל כי נזכה גם אנו לשמוע את הבשורה- סלחתי,

ולחזור ולהסתופף בצל השכינה, תחת ענני הכבוד של הסוכה.