English | Francais

Search


שנת תשע"ו | שבת פרשת וירא

חמדת דף היומי: האם הבעל ממשיך להתגורר עם אשתו כשנאסרה עליו_סוטה ט

הרב עקיבא כהנא

הגמרא בסוטה (ז) הביאה מחלוקת האם בדרך לבית הדין שבירושלים, להשקאת הסוטה, היו שולחים את הבעל יחד עם אשתו, או שהם היו צריכים ליווי של שני תלמידי חכמים, על מנת שלא יהיה ביניהם 'ייחוד' ואולי יבוא עליה.

 

להלכה פסק הרמב"ם (סוטה ג, א) כשיטת תנא קמא ששולחים יחד עם הבעל והאישה שני תלמידי חכמים, על מנת לשמור על הבעל שלא יבוא על האישה בדרך.

 

בתשובת הרשב"א (א, תתמ) פסק שאשה שזינתה באופן שיש עדות על הזנות, ונאסרה על בעלה, הבעל והאישה מותרים לגור באותו בית, בתנאי שאינם מתגוררים באותו חדר, כי משום שהיא זינתה היא מאוסה על הבעל ולא יבוא עליה. ולמד כן מתוספות זבחים (ב ע"ב ד"ה סתם). אמנם, רמ"א (אבן העזר קיז סעיף א) הביא היתר זה, אך מדבריו עולה שיש היתר אמנם לגור באותו בית עם האישה ולא לגרשה, אך היתר זה קיים רק כאשר יש אנשים נוספים בבית.

 

בית שמואל (שם סק"ח) העיר שמהגמרא בסוטה לכאורה ראייה ברורה לכך שיש חשש שאדם יבוא על האישה למרות שהוא קינא לה ונסתרה, והיא נאסרה עליו משום זנות, ולכאורה ראייה שאם הבעל והאישה רוצים להמשיך לגור יחד, הם צריכים שאנשים נוספים יהיו בבית כפסק רמ"א? ומתרץ שהרשב"א יסביר שלמרות שבמקרה שאשה נאסרה על הבעל משום זנות וודאית, היא מאוסה בעיניו. הרי שבמקרה של סוטה שקינא לה בעלה ונסתרה (התייחדה) אין כל וודאות לבעל שהיא זינתה, ולכן האישה לא מאוסה בעיניו, ולכן חוששים שמא יבוא עליה, מה שאין כן במקרה שבו האישה וודאי זינתה היא מאוסה בעיני הבעל, ויכולים לגור בבית אחד בלי אנשים נוספים, וללא חשש שהבעל יבוא עליה.

 

רדב"ז (ב, תשמו) כותב שאין הלכה כתוספות זה, משום שהאישה אינה שונאת את האיש ולכן יש חשש שתשדל אותו לבא עליה. ונודע ביהודה (אבהע"ז יב) כותב שלא מצא חבר לדברי הרשב"א ותוספות ולכן אין לפסוק כמותם. כמו כן הבית מאיר מתקשה בדברי הבית שמואל איך הוא פסק כדברי התוספות והרשב"א כשנראה מהרמב"ם שהוא חולק עליהם, שהרי פסק הרמב"ם (אישות כד, יח) שכשבאים שני עדים שהאישה זינתה חייב הבעל לגרש את אשתו, ולפי דברי הרשב"א והתוספות לא ניתן לכפות את הבעל שהרי יכול לומר שרוצה לגור אתה יחד בבית, ולא חוששים שיבוא עליה?

 

מכוח קושיה זו כתבו הכתב סופר (צט) ו'יהודה יעלה' (ב, קסט) שאם יש עדות ברורה על כך שהאישה זינתה הרי שאסור לבעל להישאר עם אשתו באותו בית, ורק כשהאישה נאסרה עליו משום חשד, אך אין על כך עדות ברורה, מותר להם להמשיך לגור באותו בית, אף שהוא יודע שהיא אסורה עליו.

 

בפסקי דין רבניים (חלק ט עמ' 177 - 184) פסקו הרב צימבליסט וחבריו להרכב כי יש לכפות את הבעל לגרש את אשתו כשידוע שזינתה מהטעמים שנזכרו. אולם בערעור שערער הבעל לבית הדין הגדול בראשות הרב ישראלי פסק הרב ישראלי (משפטי שאול לג) שאין לכפות את הבעל להוציא את אשתו באופנים כאלו, משום שפסק כדברי הבית שמואל, ולכן ביטל את הכפייה שחייבוהו בבית הדין האזורי.

 

הרב ישראלי הביא שב'נתיבות לשבת' כתב על דברי הבית שמואל שאמנם נכונים הם מצד ההלכה, אלא שהם מותנים בכך שהאישה תסכים להסדר הזה, אך אם האישה תתבע גירושין בטענה שהיא אינה רוצה להתעגן כל ימיה, יכפו את הבעל לגרש, אך יש לבדוק בכל מקרה לגופו האם אכן יש עיגון. כמו כן כתב שאין להוכיח מדברי רדב"ז שפסק שלא כדברי התוספות, כי נראה מהשאלה ששאלוהו שבמקרה שלו מדובר כשהאישה לא הייתה מאוסה בעיני הבעל.

 

סיכום: לגבי אישה שקינא לה ונסתרה נפסק שצריך ליווי לבעל ואשתו מחשש שהבעל יבוא עליה, אך אישה שנאסרה על בעלה משום זנות, לדעת הרשב"א והתוספות מותרת לגור יחד אתו בבית, ויש הסוברים שצריך אנשים נוספים שיגורו איתם. האחרונים נחלקו האם אכן לפסוק כדעת הרשב"א והתוספות ובעניין זה הבאנו גם דיון בבית הדין בזמננו.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

 

רפואה שלימה

 לאורית בת מרים

בתוך שאר חולי ישראל

***

מש' ארץ חמדה' אבלה

 על מותו של חברנו האהוב

 הרב ראובן אברמן זצ"ל,

 חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

איש תורת אמת שגורה בפיו,

 מחנך דגול

 ואיש המעלה מכל הבחינות.

 

לע"נ

מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

 

לע"נ

הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

 

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.