English | Francais

Search


שנת תשע"ו | שבת פרשת וישלח

שו"ת במראה הבזק: כתיבת ב"ה או בס"ד בראש דבר חולין



(מתוך ח"ג)

 

מונטריאול, קנדה                                                      Montreal, Canada

ניסן תשנ"ג

 

שאלה

האם מותר לזרוק מכתב שמופיע בו בס"ד או ב"ה?

 

תשובה

א.      יש להימנע מכתיבת שם שמים בשטרי הדיוטות או בהזמנות למסיבות וכיוצא בזה מפני שהדרך להשליכם לאיבוד, ונמצא שם שמים מוטל בבזיון ח"ו1.

ב.      כשכותב בראשי-תיבות - ב"ה וכדו', אין בזה איסור כלל2, אף-על-פי שמתכוון לשם שמים3. אך יש שהחמירו, לכתחילה, שלא לכתוב כן4, שמא יתבזה אחרי כן. ואם כתב, (לדעה זו) אסור למחקו, שדומה דינו לכותב שתי יו"דין5.

ג.       אם כתב בס"ד, אפילו לשם שמים, אין בכך כלום. שאין בזה שום אות מאותיות השם6.

ד.      לכן ישתדל שלא לזרוק דרך ביזיון את הדף שכתוב בראשו ב"ה7. אבל אם כתב בס"ד, אין שום קפידא לאסור אף באופן שיש לחוש למחיקה שלא לצורך או לדבר בזיון.

 

______________________________________________________

 

1  בגמ' ראש השנה (יח ע"ב) אמרו, פעם אחת גזרה מלכות יוון הרשעה שלא להזכיר שם שמים על פיהם, וכשגברה עליהם מלכות חשמונאי ונצחום, התקינו שיהיו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות, וכך היו כותבים: "בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון", וכששמעו חכמים בדבר, אמרו, למחר זה פורע חובו ונמצא שטר מוטל באשפה, וביטלום, ואותו היום עשאוהו יו"ט. ע"כ. וכן פסק הרמ"א (יו"ד סי' רעו סעיף יג), וכן כתב התשב"ץ (סי' תיח) וכן כתב בשו"ת הרדב"ז (ח"א סי' רכ).

2   כן כתב בס' "יחוה דעת" (ח"ג סי' עח) וכן כתב בס' "ברית עולם" (דף קמח) וכן מוכח מ"ספר חסידים" (סי' תתקלה) שכתב להתיר למחוק שתי יודין שנכתבו להוראת שם ד'. וכן מוכח מפסקי מהרא"י (סי' קעא) וכן בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' קנט).

3   וכל שכן בכתב שלנו שאינו כתב אשורי, שיש להקל יותר, וכמו שכתב בשו"ת הרמ"א (סי' לד) שספרים שלנו הכתובים בכתב שאינו כתב אשורי, אין קדושתם כל כך, וכן כתב בשו"ת "חוות יאיר" (סי' קט).

4   שו"ת "צפנת פענח" (סי' קצו) ושו"ת מהר"ץ חיות (סי' יא אות ג). ובשו"ת "אגרות משה"  (יו"ד ח"ב סי' קלח) מעיר דעל מכתבי חול, שהרבה פעמים יש בהם לשון הרע, ודאי אין זו מעלה שיהיה כתוב בהם ב"ה, אבל לא שיש חשש שמא יתבזה, שרוב הניירות הולכים בסופם לשריפה.

5   בשו"ת "דברי חכמים" (יו"ד סי' כח, ד"ה וק"ל מיהא) ושו"ת "פסקי עוזיאל" (שאלות הזמן, סי' כו) חילקו, שאם כתב שם בלי קידוש, אע"פ שהוא יודע שהוא שם, מותר למחקו ולזורקו.

6   בשו"ת "אגרות משה" הנ"ל ובשו"ת "יחוה דעת" הנ"ל.

7   הרב צבי פסח פרנק נשאל על עניין בית-ספר שרושמים בו כל יום על הלוח ב"ה, כדי לחנך את התלמידים, ולמחרת מוחקים ורושמים שוב, אם מותר למחוק על מנת לכתוב. והשיב שמצד הדין אין בזה איסור מחיקה, ומכל מקום יש לדון מצד מצוות חינוך.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

 

רפואה שלימה

 לאורית בת מרים

בתוך שאר חולי ישראל

***

מש' ארץ חמדה' אבלה

 על מותו של חברנו האהוב

 הרב ראובן אברמן זצ"ל,

 חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

איש תורת אמת שגורה בפיו,

 מחנך דגול

 ואיש המעלה מכל הבחינות.

 

לע"נ

מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

 

לע"נ

הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

 

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.