|
 שנת תשע"ו | שבת פרשת וישבשו"ת במראה הבזק: זירוז תהליכי-גיור לבני משפחה שעברה גיור קונסרבטיבי לפני עשרות שנים והם חיים מאז כיהודים(מתוך ח"ד) כסלו, ה'תשנ"ז שאלה בקהילתנו זוג שהאשה "נתגיירה" בגיור קונסרבטיבי לפני כעשרים ושלוש שנים. לאחר מכן "נישאו" בטקס קונסרבטיבי. מאז הם נחשבים כחברים בקהילתנו, וגם ילדיהם גדלו כחברים בקהילה לכל דבר. בנם של בני הזוג הנ"ל מבקש להתחתן בקרוב עם יהודיה כשרה, כיצד לנהוג בענין גיור האם והבן כדי שנוכל לחתן אותם על פי ההלכה. האם ניתן לקצר את התהליך? תשובה גיור קונסרבטיבי אינו גיור1. ואולם מכיוון שבני המשפחה הזאת נחשבים לחברי הקהילה ונוהגים כיהודים2, אין מקום לעכב את תהליך הגיור ויש להסביר להם בדרכי נועם את מעמדם ההלכי ולקרבם באהבה3. א. יש להטיף לבן ולאביו דם ברית, בלא ברכה4. בשעת הדחק אפשר לסמוך על הפוסקים המקילים בעניין זה ולהימנע מהטפת דם ברית5. ב. על בני המשפחה לטבול בפני בית-דין כשר6, ולקבל על עצמם בפניו את כל המצוות7. ג. גיור הבן וגיור ההורים אינם תלויים זה בזה. על כן, אם יש חשש שההורים לא יסכימו לעבור תהליך גיור ואולי אף ינסו למנוע זאת מהבן, יש לגייר את הבן בלבד, ע"פ התהליך הנ"ל, אף ללא ידיעת ההורים8. ד. אם ההורים מוכנים לעבור את התהליך הנ"ל יצטרך האב לאחר הגיור לקדש את אשתו מחדש, לכתוב לה כתובה ולהכניסה לחופה9. ה. מעיקר הדין יש צורך בג' חודשי הבחנה לפני שיתחתנו מחדש. אם האשה מסולקת דמים אין צורך בכך, וכן אם תהיה הטבילה לאחר שפרסה נידתה ופרשו זה מזו (וע"כ כדאי לסמוך הטבילה מיד כמה ימים לאחר שפרסה נידתה), אפשר להקל שלא להצריך ג' חודשי הבחנה9. 1 שו"ת "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' קס), ועיין לקמן הערה 6 לגבי יחסנו לגיור כזה, לחומרא. 2 עיין לעיל בשאלה הקודמת. 3 עיין בשו"ת "במראה הבזק" (ח"ב עמ' 105) ובמקורות שם. 4 שו"ע יורה דעה (סי' רסח סעיף ב). 5 שו"ת "אגרות משה" (יורה דעה ח"ג, סי' קה), וע"ע בדעות הפוסקים המובאות ב"ספר הברית" (עמ' קמו-קמט). 6 שו"ע יורה דעה (סי' רסח סעיף א וסעי ג) ושו"ת "אגרות משה" (יורה דעה ח"ב סי' קכג) ולא יברכו על הטבילה, משום ספק ברכות להקל, שכן יש לחוש שמא הרב הקונסרבטיבי למד בישיבות והגיור היה כהלכה. אמנם בסברה זו נשתמש רק לחומרא, כבעניין זה, עיין שו"ת "במראה הבזק" ח"א תשובה פד בעניין זה. ועוד יש לצרף לזה דעת הרב נחום אליעזר רבינוביץ, הסובר להקל בשאלה זו - לדעתו ניתן להסתפק בטבילת הבן אפילו שלא בפני בית-דין, אם אמנם ברור שהאם טבלה בשעת הגיור הקונסרבטיבי שעברה, מכיוון שהוחזקה מאז כיהודיה. 7 שו"ע יורה דעה (סי' רסח סעיף ב) ובש"ך (שם סק"ט) שקבלת מצוות בפני בית-דין כשר דווקא היא לעיכובא. 8 על פי המלצת הראשון לציון הרב מרדכי אליהו. 9 שו"ת "אגרות משה" (אבן העזר ח"ב סי' ה), שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה פה, כט במהדורה הראשונה). ועיין לעיל תשובה צד.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
