|
בדברינו לפרשת יתרו תשע"ד הסברנו את ההבדלים בין נוסח אשכנז לנוסח ספרד, למשפט הפתיחה של תפילת 'קדושה', הנאמרת בחזרת הש"ץ בשחרית ומוסף של שבת וחג. פסוקי הקדושה לקוחים גם מהפטרת פרשתנו.
מכיוון שה'קדושה' משמשת כציר המרכזי וכ'לב' של התפילה (רק יהודי יכול להבין את הלחץ של 'לא להפסיד קדושה') נקדיש גם השבוע את דברינו לתפילה זו.
בנבואת ההקדשה שלו, מלמדנו הנביא ישעיהו אודות השרפים:
"וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְקֹוָק צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" (ישעיהו פרק ו פסוק ג).
התרגום מנסה להסביר מה פשר הקדושה המשולשת? ומתרגם: "קַדִישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָאָה בֵית שְׁכִנְתֵּיהּ קַדִישׁ עַל אַרְעָא עוֹבַד גְבוּרְתֵּיהּ קַדִישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא".
חז"ל הכניסו את דבריו לתוך 'קדושה דסידרא' המשמשת כחתימה לתפילת הבוקר וכפתיחה לתפילת מנחה של שבת וחג.
לפי תרגום יונתן כוונת הנביא ללמדנו כי קדושת היוצר, משמעותית גם בשמים גם בארץ והיא גם נצחית ותמידית בעבר בהווה ובעתיד.
אבן עזרא, ה'פשטן', מסביר בפשטות כי חזרה שלש פעמים משמעותה רבים.
הרד"ק לעומתו, מעשיר אותנו בשתי תובנות חדשות:
הראשונה - "ויש לפרש כי השלש תיבות הם על הק-ל, וזכר שלש פעמים קדוש כנגד שלשה עולמות עולם העליון והוא עולם המלאכים והנשמות, ועולם התיכון והוא עולם הגלגלים והכוכבים, ועולם השפל והוא זה העולם, והנכבד בזה העולם הוא האדם, ואמר שהוא קדוש ומרומם ונעלה מג' העולמות ובשני העולמות יקדישוהו וירוממוהו [השרפים] בתהלתם והאדם גם כן בעולם השפל". אף על פי שהרד"ק משתמש במושגים אריסטוטליים נבאר את דבריו בלשון ימנו. על פי דבריו, הנביא בא ללמדנו כי הבורא הוא מעל כל חלקי הבריאה, החלקים הרוחניים שלה, כוחות הטבע (כח הכבידה, הכח האלקטרומגנטי והכוחות האטומיים החלש והחזק) והחלק הגשמי שלו, הכולל גם את הפן הגשמי של בני האדם.
הרד"ק מביא כפירוש שני את דברי רבי יהודה הלוי בעל ספר הכוזרי: "והחכם הכוזרי כתב כן וקדוש הוא כנוי שהוא נקדש ומרומם מִשֶתֵאות לו מדה ממידות הברואים ואם יקרא בהם, הוא דרך העברה (=משל), ועל כן שמע ישעיה, קדוש קדוש קדוש, עד אין תכלית (עד אין סוף, כלומר אין סוף לקדושתו), והטעם שהוא נקדש ומרומם משתשיגהו מאומה מטומאת העם, אשר השכין כבודו ביניהם וכן ראה אותו על כסא רם ונשא". כלומר, אין באפשרותנו להגדיר את הבורא או להבינו, כי הוא הרבה יותר מרומם מאתנו. לכן גם אם נשתמש בכל יכולת ההפשטה שיש לנו, הכל יהיה רק בבחינת משל.
נסגור את המעגל, בפירושו של המלבי"ם: "לפי פשוטו הוא כענין מלך מלכי המלכים, ר"ל השם קדוש יותר ממי שהוא קדוש על כל הקדושים, ור"ל שאין קדוש כקדושתו".
(המעוניינים להמשיך ולהעמיק בנושא, מוזמנים לעיין בספרי 'צפנת ישעיהו', אשר יצא לאור בהוצאת "ארץ חמדה"-קורן מגיד, לאחרונה)
השבת, נזכה לקרא אודות מעמד הר סיני, לקראתו נצטוינו אנו להתקדש,
כדי שנוכל ולו במעט להיות יותר קרובים למי שהוא "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ",
הבה נתפלל כי נזכה לכך בכל יום.
|
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
