|
 שנת תשע"ו | שבת פרשת תזריעשו"ת במראה הבזק: זכות ההחלטה בדבר הכיתוב על מצבהמלמו, שבדיה Malemo, Sweden אייר, ה'תשנ"ח שאלה בבית הקברות היהודי במלמו היה נהוג לרשום על המצבה את שם הנפטר רק בלועזית. בשנים האחרונות נשתנה המנהג והתחילו לציין את שם הנפטר בעברית. פלוני שנפטר לפני שנים רבות נקבר תחת מצבה עם כיתוב לועזי בלבד. אשתו נפטרה זה עתה והמשפחה מבקשת לרשום על מצבה את שמה רק בלועזית, כדי שלא יחשבו שהבעל לא היה יהודי ולכן שמו נרשם רק בלועזית. האם המשפחה רשאית לדרוש מהחברא קדישא לחזור במקרה זה למנהג הישן והאם יש כלל ענין הלכתי בכתב עברי על גבי מצבה? תשובה 1. אין לדרוש מן החברה קדישא למלאות את בקשת המשפחה, אלא להיפך - אין להרשות אף לא לאדם אחד לשנות מתקנות החברה וממנהגיה, שכן יש לה דין ז' טובי העיר בכל הנוגע לסדרי הקבורה1. אך מותר, כמובן, לבקש רשות מן החברה לשנות ממנהגה, ואם יתנו רשות - מותר יהיה לנהוג כמבוקש2. 2. לא מצינו בשום מקום שאסור לכתוב על מצבה בלשון אומות-העולם, אך באשר לתאריך, יש להקפיד לכתוב את התאריך העברי דווקא, ולא את זה שלהן3. 3. לאור האמור לעיל נראה שיש לפעול בדרך זו: הפתרון הרצוי הוא להוסיף על מצבתו של האב כמה מילים בעברית, ובכך להשוותה למצבת האם. אם אי-אפשר לעשות כן, יש לנסות לשכנע את המשפחה, בדרכי נועם, בחשיבות קיום תקנות החברה קדישא, ולהסביר שבחששם אין ממש4. אם המשפחה לא תשתכנע, יש לבקש מן החברה להרשות למשפחה זו לחרוג מן התקנה המקובלת, שהרי אין איסור של ממש בכתיבת אותיות לועזיות על המצבה5. _______ 1 "גשר החיים" (ח"א פ' לג אות ב סע' ב), עפ"י "מגן אברהם" (שו"ע אורח חיים סי' קנג ס"ק מא). 2 "גשר החיים" (שם). 3 "גשר החיים" (ח"א פ' כח אות ג סע' ד), "כל בו" על הל' אבילות (פ' חמישי סי' ג אות ה). והוסיף ה"כל בו" שם, שאם נהגו באותו המקום לכתוב את התאריך של אומות-העולם, אין לעשות מחלוקת בשל כך, מכיוון שאין מתכוונים לדבר רע. ואם כותבים את שני התאריכים, ודאי שפיר דמי. 4 שכן אנשים יבינו, שמצבת האב נכתבה בזמן שנהגו לכתוב בלועזית, ולא יחשבו שהיה גוי. ועוד - אם יחשדו שהאב גוי, אין בזה לעז על הבנים. 5 על-פי רמב"ם (פ"י מהל' אבל הל' ז) שלגבי ענייני אבלות יש להתחשב גם בכבוד החיים. וכן איתא ב"פתחי תשובה" (יורה דעה סי' שמה סק"א). ועיין גם בדיון בגמרא (סנהדרין מו ע"ב).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
