English | Francais

Search


שנת תשע"ו | שבת פרשת דברים

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: רפואה והלכה - דיני חולה בתשעה באב



מתוך: א. שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, מהדורה חדשה תשס"ו, כרך ד, ערך מועדים ותעניות, טורים 378 – 386

הפטורים מלהתענות בתשעה באב - חולה שאין בו סכנה פטור מלהתענות בתשעה באב, שבמקום חולי לא גזרו רבנן [185], ואפילו חולה שאינו מוטל במיטה, אינו צריך להתענות [186], ואפילו מי שהוא חלש וחש בגופו, אף על פי שאין בו סכנה, מאכילים אותו [187], וכן זקנים תשושי כוח, שהתענית צער להם [188], ואין כדאי להחמיר [189].

הגדרת חולה לפטור מתענית - חולה שאין בו סכנה אינו צריך אומד [190], היינו שאין צריך לאמוד ולשער אם יבוא לידי סכנה על ידי זה שיתענה, ואפילו אם אין בו סכנה כעת, כיוון שהוא בכלל חולה, אין צריך להתענות [191]; ואפילו לא אמר צריך אני, מותר לאכול [192]; ואפילו חולה שנתרפא, אך עודנו תשוש כוח, מותר לו  לאכול כל זמן שיש לחשוש שאם יצום יחזור לחוליו [193], רק שלא יאכל מעדנים [194].

יש מי שכתב, שבדורות הללו כל מי שיש לו מיחוש בחלל הגוף, אין להחמיר עליו בשום אופן אפילו בתשעה באב [195].

תענית למחצה - חולה שהזהירוהו הרופאים לא להתענות, ובקושי התירו לו להתענות עד חצות, אינו צריך להתענות כלל [196].

יש אומרים, שחולה שאין בו סכנה פטור מלהשלים התענית, אבל מכל מקום יתענה כמה שעות, כל זמן שאין לו צער גדול [197]; ויש שכתבו, שבזמנינו אין לחולה להתענות אפילו שעות, אלא יאכל מיד בבוקר [198], אבל אם הוא סובל רק ממיחוש בלבד - יתענה [199]. ומכל מקום אם צם רק חצי יום, לא יאמר "עננו" בתפילת העמידה במנחה, או לפחות לא יזכיר "יום צום תעניתנו" [200].

יאכל בצינעה - חולה האוכל בתשעה באב צריך לאכול בצינעה [201].

שיעורים - יש הסבורים, שגם בתשעה באב יש להאכיל חולה פחות-פחות מכשיעור, כמו ביום-הכיפורים [202]; ויש הסבורים, שלא שייך כלל פחות מכשיעור בתשעה באב, שבמקום חולי לא גזרו רבנן [203]. ויש מי שכתבו, שזה דווקא במי שהוא כבר חולה, אבל כשיש מגיפה, כגון כולירע, ויש חשש שיחלה, אז יש להחמיר בחצי שיעור [204].

תרופות - מותר לחולה שאין בו סכנה לבלוע תרופה מרה ביום תענית [205]. מספר טעמים נאמרו על כך: התרופות לרוב מרות, ואינן ראויות לאכילה; אינו אוכלן דרך אכילה אלא בבליעה; אין כאן אפילו חצי שיעור; התרופות הן דבר שאינו צריך ברכה כלל. כמו כן מותר לאשה הלוקחת תרופות לצורך פוריות לבלוע את הכדור המתאים בתשעה באב, אם זה חלק ממהלך הטיפול [206]. בכל מקרה עדיף שיבלע את התרופה ללא מים, אך אין אינו יכול לעשות זאת, או שמבחינה בריאותית צריך לבלוע התרופה עם מים, ישתה פחות מכשיעור, והוא 20 סמ"ק [207], ואין צורך לפגום את המים [208]; ויש מי שכתב, שבתשעה באב לא ישתה מים לצורך בליעת התרופה אלא אם כן הוא מצטער הרבה בלא המים, אבל בג' הצומות האחרים יכול לשתות מעט מים לצורך הבליעה גם אם רק מצטער קצת [209].

נטילת ידיים - חולה שצריך לאכול לחם בתשעה באב, צריך ליטול ידיים עד פרק הזרוע [210].

ברכת 'נחם' בברכת המזון - חולה שאכל בתשעה באב - יש אומרים, שצריך לומר נחם בברכת המזון [211]; ויש אומרים, שלא יאמר נחם [212]; ולכל הדעות, אם שכח לאומרו, אין מחזירים אותו [213].

טלית ותפילין - מנהג הספרדים להניח טלית ותפילין בתשעה באב בבוקר [214], לכן חולה ספרדי בוודאי יניח תפילין קודם שיאכל. אבל מנהג האשכנזים להניח טלית ותפילין רק  במנחה [215], ונחלקו הפוסקים כיצד ינהג חולה אשכנזי - יש אומרים, שאף הוא לא יניח טלית ותפילין עד שעת המנחה, ויאכל קודם לכן לפי צורכו [216]. ומכל מקום, אם הוא יכול לצום בבוקר ואינו אוכל אלא לאחר חצות היום, יניח תחילה תפילין לפני שיאכל, ובתפילת המנחה יניח תפילין פעם שניה [217]; ויש מי שכתב, שבכל מקרה יניח תפילין לפני שאוכל [218].

קריאת התורה בשחרית - חולה שצריך לאכול בתשעה באב, יכול לעלות לתורה בשחרית, כי קריאת 'כי תוליד בנים' היא חובת היום [219].

מנין של עשרה חולים שאוכלים בתשעה באב, יכולים לקרוא בתורה, הואיל וזה חובת היום [220].

כהן חולה שלא מתענה, לא יעלה לדוכן במנחה עם הכוהנים המתענים [221]. יש מי שכתב, שאם אין שם כהן אחר, יעלה לדוכן הכהן שלא מתענה [222]; ויש מי שכתב, שאף אם יש כהן אחד שמתענה, יעלה הכהן שאינו מתענה, כדי לקיים המצווה מן התורה [223]; ויש מי שכתבו, שבכל מקרה יכול כהן שאינו מתענה לעלות לדוכן במנחה [224].

הבדלה - חולה שצריך לאכול, וחל תשעה באב להיות ביום ראשון, הרי הוא חייב להבדיל קודם שיאכל [225]. במצב זה - יש אומרים, שיבדיל במוצאי שבת, אפילו אם עדיין לא צריך לאכול [226]; ויש אומרים, שיבדיל קודם שיצטרך לאכול, ואם אינו צריך לאכול במוצאי שבת, ימתין עד שיצטרך לאכול במשך היום, ויבדיל אז [227]. יש מי שכתב, שיבדיל על יין, ויתן הכוס לתינוק שהגיע לחינוך כדי שישתה ממנו מלוא לוגמיו, ואם אין שם תינוק, ישתה בעצמו מהכוס מלוא לוגמיו, ואם אי אפשר לו, אינו צריך לדחוק עצמו, ודי בטעימה בלבד [228]; ויש מי שכתב, שלא יבדיל על היין אלא על שאר משקים, או יתן לתינוק לשתות [229]; ואם אין משקה אחר, וגם אין קטן, ישתה החולה מן היין כשיעור ולא יותר [230].

חולה המבדיל על הכוס, יכול להוציא את בני ביתו ידי חובתם בהבדלה זו [231].

בריא שצם בתשעה באב, יכול לעשות הבדלה עבור חולה, שצריך לאכול ולהוציא אותו ידי חובתו [232].

חולה שמבדיל במוצאי שבת של ערב תשעה באב, לא יברך על הבשמים, אבל  יברך על הנר, ולא יאמר פסוקי 'הנה' וכו' לפני ברכת ההבדלה; ואם מבדיל ביום, לא יברך על הבשמים ולא על הנר, אלא רק יברך ברכת הנהנין על המשקה, וברכת 'המבדיל' [233].

 

מקורות והערות

[185] שו"ת מהר"ם מרוטנברג האחרונים סי' טו; שו"ע או"ח תקנד ו. ודלא כשו"ת זכרון יוסף סי' כא, שהחמיר; [186] ערוה"ש או"ח תקנד ז; כף החיים שם סק"ל וסקל"ג; [187] מ"ב סי' תקנד סקי"א; [188] רוח חיים סי' תקמט סק"א; [189] מ"ב סי' תקנד סקט"ז; [190] טושו"ע או"ח תקנד ו; [191] מ"ב שם סקי"ב. וראה בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' רסד; [192] ט"ז או"ח סי' תקנד סק"ד. בהבנת דברי הט"ז הללו ראה ביד אפרים שם; שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' רפט; שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' נו; [193] ילקוט יוסף, מועדים, דברים האסורים בתשעה באב, ס"ב; [194] ילקוט יוסף שם; [195] שו"ת מהר"ם רוטנברג האחרונים סי' טו; [196] שו"ת אבני נזר חאו"ח ח"ב סי' תקמ; שו"ת קובץ תשובות סי' נז. ומובא בשם הגר"ח מבריסק, שבחולה לא גזרו עליו לצום כלל, ולכן אם צם, אין כאן קיום מצווה כלשהי; [197] רמ"א או"ח תקנד ו, והוסיף שם, שהמיקל לא הפסיד; ט"ז שם סק"ד; [198] שו"ת אבני נזר חאו"ח ח"ב סי' תקמ; בית הלל יו"ד סי' רסה; שע"ת או"ח סי' תקנד סק"ז; ערוה"ש או"ח תקנד ז. וראה עוד בנידון בשו"ת פני יהושע ח"ב חאו"ח סי' טז; שו"ת שמלת בנימין חאו"ח סי' ג; שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פט"ז; שו"ת תשובות והנהגות, ח"ב סי' רסא; [199] ערוה"ש שם; שו"ת בית מרדכי סי' לו; [200] שו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' קכג; [201] שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סי' ג; שערי אפרים, דיני קריאת התורה, שער א ס"י; שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' רסה; [202] שו"ת חת"ס חאו"ח סי' קנז; שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' רפט; שד"ח, מערכת בין המצרים, סי' ב אות א ואות מג, בשם צמח צדק החדשות ודברי נחמיה; שו"ת צמח צדק שער המילואים סי' ח-ט; ביאוה"ל סי' תקנד ס"ו; שו"ת שי למורא חאו"ח סי' ד; ס' מרחשת ח"א סי' יד, ועיי"ש שהעיד על עצמו, שכשהיה חולה בתשעה באב נהג בעצמו לאכול פחות-פחות מכשיעור; [203] ערוה"ש או"ח תקנד ז; מזבח אדמה סי' תקנד; מחזיק ברכה בקו"א אות א; שו"ת שערי דעה ח"ב סי' רנב; משנת יעב"ץ חאו"ח סי' מט; שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פט"ז; שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' נו; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בס' ועלהו לא יבול עמ' רא, ובס' נשמת אברהם ח"ד חאו"ח סי' תקנד סק"א. וראה גם בס' הליכות שלמה, ח"א פ"ב הע' ב; [204] כמבואר בביאה"ל סי' תקנד ס"ו. וראה בשבט הלוי שם; הגרש"ז אויערבאך, שם; [205] באה"ט או"ח סי' תקסז סק"ז; ישועות יעקב או"ח סי' תריב; שו"ת כתונת יוסף סי' ד; זכר לאברהם, הל' תשעה באב; שו"ת שאילת משה חאו"ח סי' יג; שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' כה פכ"ב; [206] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בס' ועלהו לא יבול, עמ' רא; [207] ראה באנציקלופדיה הלכתית רפואית ע' יום-הכפורים הע' 187 ואילך; [208] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ה חאו"ח סי' תקנד סק"א; [209] שו"ת תשובות והנהגות, ח"ג סי' קנו; [210] שו"ת יד סופר ח"א סי' ז אות ד; שו"ת לבושי מרדכי חיו"ד מהדו"ת סי' יא אות ג; כף החיים או"ח סי' תקנד סקנ"ג; שו"ת ציץ אליעזר ח"י סי' יז אות ו. וראה בשו"ת מהרי"ל דיסקין בקו"א אות סח; [211] מהרי"ל, הל' תשעה באב; רמ"א או"ח תקנז א; בן איש חי, שנה א, פר' דברים, אות כ"ז; [212] שבלי הלקט השלם סי' רסז, וסי' שיב; ספר התניא סי' פ; ט"ז או"ח סי' תריח סוסק"י; אורחות חיים הל' יוהכ"פ אות יד; כנסת הגדולה חאו"ח סי' עא; ביאור הגר"א או"ח סוסי' תקנז, וחידושי הגר"א שבת כד א; כף החיים שם סקי"א; יחוה דעת ח"א סי' מד בהע' עמ' קכה, וח"ג סי' מ. וראה באנציקלופדיה תלמודית, כרך ד, ע' ברכת המזון, עמ' תצו, הע' 330. וראה עוד מדברי הגרי"ד סולובייציק, מסורה, חוב' טו, תשנט, עמ' מג; [213] מ"ב סי' תקנז סק"ה; [214] ראה כף החיים סי' תקנה סק"ד; [215] ראה טושו"ע או"ח תקנה א; [216] שו"ת מהר"ם שיק חאו"ח סי' רפט-רצ; שערים המצויינים בהלכה סי' קכד סק"ב; הליכות שלמה, ח"א פ"ד סי"ג; [217] הגרי"י נויבירט, הובאו דבריו בנשמת אברהם חאו"ח סי' תקנה סק"א; [218] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בשמירת שבת כהלכתה ח"ב פס"ב הע' קח. וראה בשולחן שלמה ח"א סי' רצד סק"ג (ב). ולכאורה יש סתירה בפסקיו _ ראה לעיל; [219] שו"ת חת"ס חאו"ח סי' קנז; משנת יעב"ץ חאו"ח סי' מט. וראה להלן הע' 248 ואילך, בדיני הקריאה במנחה; [220] שו"ת חת"ס חאו"ח סי' קנז; שו"ת שערי צדק חאו"ח סי' קיט; שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לב אות יא. וראה שד"ח מערכת בין המצרים סי' ב אות א; [221] מחזיק ברכה, קו"א סי' קכט סק"א; לוח אר"י להגרי"מ טוקצינסקי, ג' תשרי. וראה בנשמת אברהם חאו"ח סי' תקנט סק"ב; [222] שו"ת גינת וורדים חאו"ח סי' א; [223] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם חאו"ח סי' תקנט סוסק"ב; [224] כנפי נשרים, הל' נשיאת כפים פי"ד ה"ב; שו"ת אבן פינה ח"א סי' ו; [225] עיקרי הד"ט סי' כח אות ג; שו"ת לב חיים ח"ב סי' קנט, ומועד לכל חי סי' י אות מט; שו"ת שואל ומשיב מהדו"ה סי' לט; שו"ת עמק המלך סי' כג; שו"ת שאילת משה חאו"ח סי' מג; [226] כנסת הגדולה חאו"ח סי' עא; ברכי יוסף סי' תקנו סק"ב וסק"ג; שו"ת צפנת פענח סי' לב; שד"ח מערכת בין המצרים סי' ב אות ה; שו"ת קובץ תשובות סי' נז סק"א. אמנם ראה בכף החיים סי' תקנו סק"ט, שאין כן כוונת הכנסת הגדולה, אלא מסכים הוא לשיטה שיבדיל קודם שיאכל דווקא; [227] שע"ת או"ח סי' תקנו סק"א; כף החיים סי' תקנו סק"ט; שו"ת זכר שמחה סי' סט; מנחת יצחק ח"ח סי' ל אות ד, וח"י סי' לא אות ט; שמירת שבת כהלכתה, ח"ב, פס"ב סמ"ו; שו"ת קנין תורה בהלכה ח"א סי' קיח אות ב; שו"ת ישכיל עבדי ח"ז חאו"ח סי' לו; יחוה דעת ח"ג סי' מ. וראה עוד בנידון הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בשמירת שבת כהלכתה ח"ב פס"ב הע' קט; [228] שו"ת מעט מים סי' עג; יחוה דעת ח"ג סי' מ. וראה בשו"ת יביע אומר ח"ה חאו"ח סי' מ אות ה, ובשו"ת קובץ תשובות, שם; [229] כף החיים שם; שד"ח מערכת בין המצרים סי' ב אות ה; שו"ת מנחת יצחק ח"ח שם. וראה עוד במ"ב סי' תקנט סק"ל; ברכי יוסף או"ח סי' תקנו סק"ג; [230] שמירת שבת כהלכתה, ח"ב, פס"ב סמ"ו. וראה שם, בהע' קיד, שהסתפק בשיעור השתיה, כשהחולה צריך לשתות בעצמו; [231] ברכי יוסף סי' תקנו סק"ג; שו"ת לב חיים ח"ב סי' קנט; שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קכט; שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' מד; יחוה דעת ח"ג סי' מ; [232] שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' מד. וראה עוד בשמירת שבת כהלכתה פס"ב סמ"ח; [233] שמירת שבת כהלכתה פס"ב סמ"ו; שו"ת רבבות אפרים ח"א סי' שפ סק"ג.

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

רפואה שלימה
בתוך שאר חולי ישראל

לאלחנן בן עדינה 

לאורית בת מרים

 

לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו


לע"נ

יחזקאל צדיק ז"ל,

נלב"ע

י"א באייר תשע"ו


מש' ארץ חמדה' אבלה

על מותו של חברנו האהוב

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

איש תורת אמת שגורה בפיו,

מחנך דגול

ואיש המעלה מכל הבחינות.


לע"נ

מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד


לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט


לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל


לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל


לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד


לע"נ

הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.