שנת תשע"ז | שבת פרשת לך לך

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: הפרשה בהלכה - ברית מילה

לא כל מצוה מלווה בסעודת מצוה בעת קיומה, והנה דווקא ביום המילה נוהגים לעשות סעודה, ולפי שבלי-הלקט אף חייבים לעשות משתה ושמחה. קצת מוזר, כי דווקא בסעודת מצוה זו ההלכה היא שאין אומרים בברכת המזון שלה "שהשמחה במעונו" (כפי שלמשל אומרים בסעודת נישואין), כיון שקיום המצוה כרוך בצער שיש לתינוק. אם כך, מדוע בכלל לקיים סעודה?

כמה מקורות וסיבות למסיבה. בעלי התוספות (שבת קל,א) למדו זאת מהסעודה שקיים אברהם "ביום הגמל את יצחק" (ברא' כא,ח). תאמרו, לא ביום המילה מדובר - מכל מקום דרשו "ביום הגמל": ביום ה"ג מל, היינו ביום השמיני (ה+ג=ח).

רש"י למד זאת מהפסוק "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" (תהל' קיט,קסב) – 'אמרתך' היא האמירה, המצוה הראשונה, מצות מילה. אבודרהם למד על אודות קיומה של הסעודה מדברי דוד המלך "אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח" (תהל' נ,ה). 'כורתי בריתי' יש בו די רמז לסעודה של ברית מילה, אבל יש כאן עוד רמז: 'זבח' = זב ח', כלומר דם המילה שזב ביום השמיני.

ענין מיוחד יש בסעודת מילה, שמי שמוזמן אליה ולא בא, הרי הוא כמנודה לשמים, ולכן נוהגים לא להזמין את הקרואים לסעודה אלא להכריז ברמז: הסעודה מתקיימת וכו'.                                     

ע"פ הערך ברית מילה (כרך ד)

הטפת דם ברית

מי שנימול בטעות בתוך שמונת הימים, והגיע ליום מילתו כשהוא מהול, נחלקו בו הראשונים:

הרשב"א סובר שאין צריך אפילו להטיף ממנו דם ברית, שהרי אפילו מי שנולד מהול לומדים לגביו מהכתוב "ימול בשר ערלתו" (ויק' יב,ג), וזה אין לו ערלה. אמנם יש הסוברים שמהנולד מהול יש להטיף דם ברית, משום שערלתו נחשבת לכבושה ובלתי נראית, אבל זה שמלו את עורלתו לפני ימים ספורים, בוודאי כבר אין לו ערלה כלל, ואין עוד מה למול אצלו.

ויש שביארו בדעת הרשב"א, שבדיעבד גם אם מלו בתוך שמונת הימים, כבר יצאו ידי חובת מילה, ואין צורך עוד להטיף ממנו דם ברית. הקושי הוא שהרי נאמר "ובים השמיני ימול בשר ערלתו", וקודם היום השמיני אין זו מצוה כלל. בשם הר"ח מבריסק מבארים שאכן מצות המילה היא ביום השמיני, אבל את מצות הטפת דם הברית לומדים מהכתוב בפרשתנו "המול ימול" (ברא' יז,יג) - לרבות את הנולד מהול; אבל למצוה זו לא נקבע זמן, ואם נתקיימה קודם היום השמיני - נתקיימה.

הט"ז והש"ך כתבו שהנימול בתוך שמונה, צריך להטיף ממנו דם ברית, כשם שהדין דורש לגבי הנימול בלילה.

ע"פ הערך הטפת דם ברית בכרך ט

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר