שנת תשע"ז | שבת פרשת וארא

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: הפרשה בהלכה - ארבע כוסות

חיוב השתייה של ארבע כוסות יין בליל הסדר הוא מדרבנן. המספר ארבע נקבע לפי הירושלמי כנגד ארבע לשונות של גאולה המצויים בפרשתנו - והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. אבל יש בפרשתנו גם לשון חמישית: והבאתי. ואכן, יש שנהגו לשתות כוס חמישית, ולומר עליה את הלל הגדול. יש הסוברים שאין זה רק מנהג, אלא אף מצוה מן המובחר, שהרי כך אמר ר' טרפון בברייתא (פסחים קיח,א): חמישי אומר עליו הלל הגדול.

יש הסוברים שכוס חמישית זו היא המשך לחיובם של ארבע הקודמים. אלה הם כנגד ארבע מלכויות שנשתעבדו ישראל להן - כשדים, מדי, יון ואדום - שבכתוב נרמז להשקותם ארבע כוסות. הכוס החמישית היא כנגד ישועה. [יתכן שבמקור לארבע הכוסות נעוצה המחלוקת אם הכוס החמישית היא רשות, שהרי כוס של ישועה כלל אינה דומה לכוסות התרעלה שמהן יושקו ארבע המלכויות; או שהיא מצוה מן המובחר, שהרי אין הבדל לכאורה בין לשון הגאולה 'והבאתי' לבין שאר הלשונות.]

אנו איננו נוהגים לשתות את הכוס החמישית, ואדרבה, אפילו אוסרים זאת מדין "בל תוסיף", ומפרשים את דברי ר' טרפון כמכוונים כלפי איסטניס או חולה, שלו מותר לשתות כוס חמישית, ויאמר עליה את ההלל הגדול.
ע"פ הערך ארבע כוסות בכרך ב

אצטגנינות

פרעה עובד צמוד צמוד לאיצטגנינים, רואי עתידות, וחרטומים. האם כך גם חלק יעקב ונחלת ישראל?

הראשונים נחלקו אם יש בכלל ממש באיצטגנינות. לדעת הרמב"ם זהו דבר הבל ושווא וכזב שאין בו ממש. אך הרמב"ן ועוד ראשונים סובר, שכך הקב"ה מנהיג את עולמו, אם כי הוא עצמו, כמובן, אינו משועבד למערכת הכוכבים ומהלכם, ובידו לשנות ולעשות כרצונו.

בהתאם לכך גם המחלוקת אם מותר לשאול איצטגנינים ולכוון את דרכנו על פי הורוסקופ. הרמב"ן סובר שאין זה בכלל הניחוש האסור בתורה, אלא שמי שרואה סימן רע, עליו לבטוח בקב"ה, להתפלל ולהרבות במצוות. כשם שבכוחו של אדם להתגבר בעזרת ה' על מידותיו ותאוותיו ולשנותם, כך יכול אדם לבטל מעל עצמו את גזירת הכוכבים. ובכל זאת, אם ראה אדם באצטגנינות יום שאינו טוב למעשה מסויים, יימנע מאותו מעשה ולא יסמוך על הנס, כיון שאסור ללכת נגד המזלות.

אך דעת רמב"ם היא שהמכוון מעשיו לפי אותות השמים, לא רק שעובר איסור, אלא אף לוקה ונענש. המאירי, שאף הוא מהרציונליסטים שבראשונים, סובר שאין רע בקביעת סדר היום על פי המזלות, והרי זה כמו אדם הקובע לעשות דבר מסויים דווקא באמצע היום כשהשמש היא במלוא גבורתה. 
ע"פ הערך אצטגנינות בכרך ב

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר