|
 שנת תשס"ח | שבת פרשת תולדותפרשת שבועשמיטה כיום במדינת ישראלהרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"הקשר בין האבות ואחר כך צאצאיהם לארץ ישראל מקבל חיזוק ומשמעות נוספת עם הציווי ליצחק לדבוק במגורים בארץ ישראל גם בזמנים קשים. מעלתה של ארץ ישראל באה לידי ביטוי מעשי במצוות השמיטה שהיא שייכת לקבוצת ה"מצוות התלויות בארץ".
הסערה הציבורית שקמה בעקבות הניסיון לכפות על חלק מן הציבור פתרון של קניית פירות וירקות מנכרים, משכיחה מאיתנו את מצוות השמיטה במשמעותה העיקרית מן התורה.
הבה נזכיר לעצמנו מה משמעותה של מצוות השמיטה לכתחילה ומה היא הדרך לשמור שמיטה למהדרין.
על פי הפסוקים העוסקים במצוות השמיטה בתורה, הסבירו הראשונים את טעם המצווה. ניתן להגדיר על פי דבריהם כי מטרות השמיטה הן:
א. שביתת הארץ- "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ" (ויקרא כ"ה ד)
ב. שביתת האדם ממלאכה בשדה- (שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" (שם)
ג. דאגה לשכבות החלשות, המוצאות את מזונן חינם וחובותיהן נשמטים-"וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ" (שמות כ"ג).
מצוות השמיטה דורשת מן האדם, בעיקר בעל הרכוש והאדמות, לבטוח בריבונו של עולם ולהאמין שהכל שלו והכל מידו.
נפרט יותר את המשמעות של כל אחת מן המטרות:
א. שביתת הארץ באה להדגיש את קדושתה של ארץ ישראל. קדושה זו באה לידי ביטוי בשבתון שמוענק לארץ הקודש המקביל לשבתון בזמן. "שבת בראשית" מדגישה את קדושת הזמנים ו"שבת הארץ" את קדושת המקום.
ב. שביתת האדם באה להדגיש כי יש לדאוג לצרכים הרוחניים ויש לקחת פסק זמן מהמרוץ אחר הפתרון לבעיות הפרנסה, שהן הכרח בל יגונה. עם זאת יש לצאת לשבתון, לאחר שש שנות עבודה ולהקדיש שנה זו להתפתחות רוחנית. זאת על ידי הגברת לימוד התורה וחיזוק הקשר עם המנהיגות הרוחנית, הנביאים ותופשי התורה. קדושת הארץ מתחברת בכך לקדושתם של ישראל.
ג. הדאגה לחלשים היא חלק בלתי נפרד ממצוות השמיטה, אי אפשר ליהנות מאכילת פירותיה הקדושים של הארץ הקדושה כאשר חלקים אחרים של החברה סובלים מחוסר מזון ומחיי דוחק. חובתו של בעל הרכוש לזכור כי הכל הוא קניינו של הבורא וממילא האדם חייב ללכת בדרכיו, בבחינת- "טוֹב יְקֹוָק לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמ"ה ט). שמיטת הכספים גם היא כנראה, חלק מחובה זו.
כל נסיון לשמור "שמיטה כהלכתה" חייב לקחת בחשבון השגת מטרות אלה.
נקדים עוד הקדמה לפני שנעבור לבחון את הפתרונות המוצעים כיום בשוק. לרוב רובן של שיטות הראשונים החיוב לשמור שמיטה בימנו הוא מדרבנן. אין בכך היתר חס וחלילה לזלזל במצווה חשובה זו, ההפך חובת הזהירות מבחינות מסוימות קיימת יותר בדברי סופרים. יש לשמור הלכות מדרבנן בדקדוק רב. אומנם יש לזכור כי ההבטחה האלקית:
"וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים: וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן (ויקרא כ"ה כא-כב)
קיימת כאשר החיוב קיים. כאשר אין חיוב מן התורה אי אפשר לדרוש מן החקלאי לבטוח במה שאינו מובטח.
הפתרון היחיד לכתחילה כיום הוא הקמת קרן שמיטה בהיקף גדול שתאפשר לכל החקלאים בארץ ישראל להשמיט את שדותיהם ולצאת לשנת שבתון בה יוקדש הזמן להתעלות רוחנית והתחזקות בעבודת ד'. בשנה זו יש לשאוף כי גם מגזרים אחרים יצאו לשנת שבתון. אין לתאר את האוירה המיוחדת שתשרור בארץ ישראל – ארץ הקודש
אם חלקים נרחבים של הציבור יעסקו בשנה זו בענינים רוחניים ושאיפה לחיים של קדושה וטהרה.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
