English | Francais

Search


שנת תשס"ז | שבת פרשת צו

משפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקה



משפטי שאול
אל תעש עצמך כעורכי הדיינים , האומנם? – חלק א'
בשבועיים הקרובים, נבקש לשתף אתכם בשאלה שנשלחה לבית הדין. עניינה הוא תחומי העיסוק בהם רשאי עורך דין לעסוק על פי ההלכה. כמובן, לאחר השאלה נביא חלקים מעובדים של התשובה שניתנה לשואל.
 
השאלה:
הוצעה לכלתי חצי משרה בתור עורכת דין, במשרד של עורכי דין העוסקים בתחומים אזרחיים שונים: חוזים, תביעות נזיקין, תביעות ביטוחיים וכדומה. ההצעה מתאימה לצרכיה ולצרכי המשפחה, אך דא עקא, היא שואלת, האם מותר לה לעסוק במקצוע שלא מתנהל על פי דין תורה, בלשון המעטה?
המציאות הכואבת ידועה, כי החוק במדינת ישראל הוא תערובת של חוקי עמים זרים וחוקים שחוקקה כנסת ישראל החילונית, ואין צורך להאריך. רבים וגדולים סוברים כי אין לנהוג ע"פ חוקים אלה, וכי בתי המשפט המתנהלים על פי חוקים אלה דינם כערכאות של גויים, ואסור לדון בפניהם אלא בנסיבות מיוחדות, כגון אחרי הגשת תביעה בבית דין, ועוד, והדברים ארוכים. אמנם רבים וטובים יראי שמים עובדים כעורכי דין, וטעמם ונימוקם עימם – אך עובדה זו לא מספקת לכלתי שתחי', כי – כידוע – לא תמיד משקפת מציאות זאת את מה שבאמת נכון לעשות, ואין צורך להאריך גם בזה.
 
תשובה:
א. תחומי העיסוק של עורכי דין הם רבים ומגוונים. ישנם חלקים אשר אין בהם איסור, ולהפך, יש בהם ברכה. אך, ישנם תחומי עיסוק אשר הם אסורים על פי ההלכה, הן משום שנוטלים ממון שלא כדין, והן בשל איסור פניה לערכאות.
יש להדגיש, ששאלת הפניה לבתי המשפט, שונה מן השאלה של תוקפם של חוקי מדינת ישראל. לגבי חוקי המדינה, יש פוסקים אשר נוטים לתת להם (או לחלקם) מעמד של תקנות הקהל, לתת להם תוקף של דינא דמלכותא דינא, או תוקף של מנהג. אך, גם אם לחוקים שונים יש תוקף (ועל כן ינתן להם משקל גם בדין תורה), אין זה אומר שמותר לפנות לבתי המשפט.
ב. ישנו איסור ללכת לדון בפני דיינים גויים, איסור שהפוסקים התייחסו אליו בחומרה רבה ביותר. וכך היא לשון הגמרא בגיטין דף פ"ח:
היה ר"ט אומר: כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עובדי כוכבים, אע"פ שדיניהם כדיני ישראל, אי אתה רשאי להיזקק להם, שנאמר: (שמות כ"א) ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים, דבר אחר: לפניהם - ולא לפני הדיוטות.
דין זה נפסק להלכה ברמב"ם הל' סנהדרין פכ"ז הל' ז' ובשו"ע חו"מ סי' כ"ו סעיף א' בתוספת חריפה: "כל הדן בדייני עכו"ם ובערכאות שלהן אע"פ שהיו דיניהם כדיני ישראל הרי זה רשע וכאילו חרף וגדף והרים יד בתורת משה רבינו..."
הברייתא בגיטין, משווה פניה לערכאות של גויים פניה לבית דין של הדיוטות. הרמב"ן על התורה בפרשת משפטים, אומר ש"הדיוטות" הכוונה לישראל שאינו שופט ע"פ דין תורה. על כן, לדעת רובם המוחלט של הפוסקים האיסור קיים גם בפנייה לבית משפט של יהודים ששופט על פי חוקים שאינם חוקי התורה, ויש אומרים שהוא אף חמור יותר.
ג. לכאורה מצאנו מקרים של הדיוטות שמותר לדון לפניהם כגון המשנה בסנהדרין דף כ"ד: שמתירה לדון בפני רועי בקר אם קיבלו עליהם. וכן מצינו בגמרא בדף כ"ג: שמותר לדון בערכאות שבסוריה (ועיין במאמרו של השופט פרו' יעקב בזק תחומין ב' עמ' 523-528 שטען בעקבות זאת שהאיסור הוא כלפי לאומיותם של הדיינים ולא באיזה דין הם דנים). הר"ן בחידושיו לסנהדרין שם מסביר שמדובר בערכאות שכן דנים ע"פ דין תורה, או שמדובר שאין אפשרות לדון דין תורה כיוון שאין מי שיודע לדון. על כן, הפוסקים לא קבלו את הטענה כי בתי המשפט הישראלים בימנו הם כערכאות שבסוריא. ניתן למצא פתרונות הלכתיים לשאלה זו ואנו תקוה כי אכן הם יישומו בהליך שיהפך את בתי המשפט הישראלים למערכת מוכרת גם על פי כללי ההלכה.
ד. להלן (בשבוע הבא) נתייחס באופן מפורט יותר לתחומי המשפט השונים – באילו חל האיסור, ובאילו אין איסור בפניה לבתי המשפט. אך כבר עתה נאמר כי כאשר ישנו איסור לפנות לבית משפט, אסור לעו"ד לייצג את התובע מצד מסייע ביד עוברי עבירה.
לייצג נתבע כשהתובע כפאו לדון בבית משפט מותר כדי להציל עשוק מיד עושקו.
ה. כיוון שיש שחושבים, שגישה זו נובעת מתוך עמדה שלא נותנת מקום של כבוד לתקומתו של עם ישראל בארצו, דומה, שכדאי לצטט מתוך דברי הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים, בנושא זה (הציטוט מתוך שו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן סג ):
איני יודע מה הוא סח מה לתבן את הבר. וכי בשביל שבעינינו ראינו עזרת צור ישראל וגואלו וברחמיו גאלנו משעבוד הגוים, וכי בשביל זה נתן יד לפושעים לעקור את תורתנו הקדושה המסורה לנו מצור ישראל וגואלו, ולמה לא ישתומם כבודו על אלה שפנו עורף לתורתנו ...כשבאו לסדר בתי משפט געלה נפשם בתורתנו הקדושה אשר כל מי שטעם טעם תורה מימיו הרי יודע שכל דברי התורה מתוקים מדבש ונופת צופים והוא סוד קיומנו בגלותנו הממושך".

דווקא בגלל שאנו רואים בעיננו את עזרת צור ישראל וגואלו, חובה עלינו להקפיד על אופייה היהודי של מדינת ישראל.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.