שנת תשס"ז | שבת פרשת פנחס

שו"ת במראה הבזק

זאגרב, קרואטיה Zagreb, Croatia  
אדר ב' תשס"ה

קבורת מי שהיה בתהליכי גיור ונפטר בטרם הגיעו לסיומם

שאלה
מי שהנו בן לאב יהודי ולאם גויה, שהחל בשלבי התקרבות ליהדות, הגיע לבית הכנסת והיה בשלבי לימוד לצורך גיור, נפטר לפני שהתגייר. מה צריך להיות היחס ההלכתי אליו בעניין קבורה? עד כמה רלוונטי עניין היותו מזרע ישראל ובבחינת "צאן אובדות" שיש לקרבן – הרב עוזיאל בכמה מתשובותיו, בשו"ת "משפטי עוזיאל" (אבה"ע סי' כ) וכן בשו"ת "פסקי עוזיאל" בשאלות הזמן (סי' סא וסד) במקרים הבאים:
א.בעניין קבורה, היכן לקברו? מה ניתן לומר על קברו?
ב.בעניין התנגדות אקטיבית לקבורתו בקבורה נוצרית, כשאמו הגויה חפצה בזאת?
ג. בעניין השתתפות בכלל בקבורה, במקרה שתהיה נוצרית?

תשובה
גוי, אף-על-פי שאביו היה יהודי והוא נמצא בשלבי התקרבות ליהדות, כיוון שנפטר לפני שהתגייר – דינו כגוי לכל ענייני הקבורה1.
בכל מקום שניתן להקל בגוי מפני דרכי שלום יש לעשות זאת, על מנת שלא לפגוע באנשים אחרים שנמצאים בשלבי התקרבות ליהדות. בכל הפעולות שיינקטו יש לפעול בדרכי נועם, ובמיוחד כאן, בגלל הרגישות הרבה.
א. אין לקברו יחד עם מתי ישראל, ויש להרחיק את קברו לכתחילה ח' אמות ובדיעבד מספיקות גם ד' אמות. לחילופין ניתן להקים מחיצה בגובה י' טפחים, אשר יכולה להיות גם גדר חיה2.
אין לערוך לו טהרה ולהלבישו בתכריכים, אך ניתן לומר עליו קדיש ולעשות לו אשכבה.
ב. אין חיוב להתנגד לקבורתו בקבורה נוצרית3.
ג. במקרה שההלוויה תהיה נוצרית – בהלוויה קתולית חל איסור להשתתף, ובהלוויה פרוטסטנטית ניתן לצעוד אחרי הארון, אך אסור להיכנס לכנסייה, ואין להשתתף בקבורה עצמה4.


______________________________________

1 גוי שבא להתגייר, כל עוד לא מל וטבל, דינו כגוי (יבמות מו ע"א ועבודה זרה נט ע"א) ולפי מי שסובר שגר תושב שאינו עובד עבודה זרה עושה יין נסך, גם דינו שעושה יין נסך (עין שו"ע יו"ד סי' קכד סע' ב). אמנם ה"ציץ אליעזר" (י סי' כה פ"ב) רצה לחדש שמחללים שבת עבור מי שמל ולא טבל (ובלבד שגיורו לשם שמים), אך מדבריו שם נראה שזה רק לעניין שבת, כיוון שנכנס בברית. אחד הנימוקים המופיעים שם הוא שבני ישראל נחשבו כגרים, שמילתם הייתה במצרים וטבילתם קודם מתן תורה ועל השבת נצטוו כבר במרה, ולכן גם מי שמל ולא טבל שייך לחלל עבורו בשבת. וב"אגרות משה" (יו"ד ב סי' קמט) כתב במפורש שדינו כגוי לעניין קבורה, וכל שכן במקרה שאפילו לא מל אלא רק החל בתהליכי התקרבות ליהדות, שדינו כגוי לעניין זה. ואף שהרב עוזיאל בספריו "משפטי עוזיאל" (א יו"ד סי' יד; ב יו"ד סי' נח וסא) ו"פסקי עוזיאל" בשאלות הזמן (סי' סא סע ד-ה) האריך בעניין המצווה לקרבם ליהדות, זה דווקא משום שיש עניין להחזיר את זרע ישראל ליהדות "לבלתי ידח ממנו נדח", אך במקרה שמת גוי שוב אין זה שייך, כיוון שלא יחזור ליהדות. וכיוון שרצונו היה להתגייר, והרחקתו לגמרי מקבורה עלולה לפגוע באנשים שנמצאים בתהליכי התקרבות, נראה שניתן להקל במקום שהדין נותן – כמפורט בגוף התשובה, וכן כתב ב"אגרות משה" (שם), שלעניין שיעור ההרחקה ניתן להקל יותר בגר שמל ולא טבל.
2 עיין בתשובה עד.
3 אף אם נגדיר את קבורתו בקבורה נוצרית כעבודה זרה, שאסורה גם על הגויים, עיין בשו"ת "במראה הבזק" (א תשובה נט) – נקודה השנויה במחלוקת, ולדעת פוסקים רבים הנצרות אינה אסורה על גויים, אף שביחס ליהודים היא נחשבת לעבודה זרה – פסק הש"ך (שו"ע יו"ד סי' קנא ס"ק ו) שאין חיוב להפריש גויים מאיסורים, והסביר ה"אבני נזר" (יו"ד סי' קכו) שהטעם לכך הוא משום שדין "אפרושי מאיסורא" נובע מדין ערבות (הריטב"א עבודה זרה ו ע"ב), והגויים אינם בכלל ערבות. לכן, אף אם איננו מעוניינים שייקבר קבורה נוצרית, איננו צריכים להתנגד לכך. ואם אנשים שבתהליכי התקרבות יתמרמרו על כך, יש לומר להם שזה רצון המשפחה.
4 עיין לעיל בתשובות סא, סג, סד לעיל, העוסקות באיסור להיכנס לכנסייה ולצעוד אחרי צורת צלב, שדינה כעבודה זרה. ועיין עוד בתשובות (שם) בעניין עצות איך להסביר אי השתתפות בהלוויה, וכן באיזה אופן ניתן ולעתים אף רצוי להביע השתתפות בצער.

 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר