שנת תשס"ו | שבת פרשת לך לך

שו"ת במראה הבזק

קאלי, קולומביה Cali,Colombia
ניסן, תשנ"א

אימוץ ילד לא יהודי

שאלה:
זוג החליט להשתדל לאמץ ילד מקומי לא-יהודי אע"פ שב"ה התברכו בשני ילדים. אני מבקש עצות והערות בעניין ואם אינם טועים שרואים בזה חסד ומעשה ראוי.

תשובה:
בדבר שאלתך, אם כדאי לאמץ ילד גוי והאם יש בכך מעשה חסד, תלוי הדבר בילד, בהוריו הגויים ובנסיבות האימוץ.
א. ילד קטן שאין בו דעת, והוריו הגויים אינם מעונינים בגיורו, או שאינם יודעים על כך, אין ליזום אימוץ ילד זה לכתחילה[i].
ב. ילד שיש בו דעת[ii], והוא מגלה עניין מיוחד בישראל ובמעשיהם או שהילד קטן ואין בו דעת אך הוריו הגויים (אביו או אמו) מגלים רצון למסורו לישראל, בית- דין מגיירים אותו על דעתם[iii]. על כן, המגדלו והמאמצו, חסד גדול הוא עושה[iv].
ג. בנסיבות חמורות, כגון שמצאו את הילד, ואם לא יטפל בו, ימות, או בכל מצב שעלול לגרום ח"ו לחילול השם[v], או משום דרכי שלום, יש לפעול באופן שלא תצא תקלה, אבל אין כל חיוב לגיירו, אם כי גם אין איסור בדבר.
ד. "אומנה" [פירוש- הילד מקבל כל צרכיו מן המשפחה האומנת, אך ידוע לכל שהוא גוי, ואף אין הוא משנה את שמו המקורי], דומה לכל דיני הצדקה לגוי שאינו משום חסד, אלא משום דרכי שלום[vi]. ועיין במפרשי המשנה באבות פרק א, ה, "ויהיו עניים בני ביתך" – רמב"ם ור"ע מברטונרא, ועיין גם רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י הל' יז- "צוו חכמים שיהיו בני ביתו של אדם עניים ויתומים במקום העבדים מוטב לו להשתמש באלו, ויהנו בני אברהם יצחק ויעקב מנכסיו ולא יהנו בהם זרע חם.."
ועיין ב"מ ס ע"ב סוף פרק הזהב בסיפור על רבא.
ה. בכל אימוץ עלולים לבוא ליידי איסור ייחוד, על כן יש לבחון מראש, אם יש באפשרות המאמצים לעמוד בסידורים המיוחדים הדרושים למניעתו [vii].

--------------------------------------------------------------------------------

[i] ב"אגרות משה" (יו"ד ח"א סי' קסב) כתב "...ואם לעצתי תשמעו, אין צריך להכניס זרע נכרים, ואין בזה שום צורך ותכלית, ורק כשבא גם מעצמו להתגייר לשם שמיים, צריך לקבלו".
שו"ת "שבט הלוי" (ח"ו סי' רב) על אף שכותב, שאפשר לגדל ילד זה שיהיה יהודי כשר, מסיים שם: "...איברא בעצם נוהג זה לקנות ולהביא ילדי גויים לא"י אפילו על מנת להתגייר, אין רוח חכמים נוחה הימנו כלל, וקשים גרים לישראל...".
מרן הרב א"י הכהן קוק בשו"ת "דעת כהן" (סי' קמח) בהסבר דברי הגמרא כתובות (יא ע"א) האומרת שגיור קטן דווקא כשבא להתגייר עם אביו, כותב: "ודברי הש"ס דמוקי בגר שנתגיירו בניו איתו, אין הכוונה שבלא האב אי-אפשר לגיירם, אלא אורחא דמילתא נקט, כיוון שיש חיוב לדחות אותם בדברים כיוון "שקשים גרים לישראל...", ודאי לא יזדמן הדבר שגוי שבעצמו ירצה להשאר בגויותו יתאמץ כל כך לגייר את בניו – וב"ד ודאי שאין להם לרדוף אחרי הגרים אע"ג שבדיעבד תועיל הגרות...".
[ii] בן דעת הינו מגיל 6 ומעלה- הרב י"א הלוי הרצוג (בשו"ת יו"ד סי צו).
[iii] שו"ע (יורה דעה סי' רסח, ז).
[iv] עיין כתובות (נ ע"א) "אשרי שומרי משפט עושה צדקה בכל עת", רבי שמואל בר נחמני אמר: זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו ומשיאן".
[v] בשו"ת הרב י"א הלוי הרצוג (יו"ד סי' צו) דן במקרה שילד גוי נתגלה במוסד לילדים יהודיים וכתב: ...אבל אם הוצאתו מן המוסד משמעותה שיגוע ברעב, אנו רחמנים בני רחמנים וצריכים לנהוג כפי המפורש בברייתא גיטין דף סא ע"א.
[vi] שו"ע (יורה דעה סי' קנא, יב), ועיין שם בט"ז (ס"ק ט).
שו"ע (יורה דעה סי' רנא, א).
[vii] בשו"ת "יגדיל תורה" לאדמו"ר מילובביץ, (תשובה סי' ריד) כתב דיש להקפיד מאוד בעניין ייחוד, והוא מחלק בין אימוץ לבין גידול יתום ויתומה, כמבואר בכתובות (ה ע"א) עיין לעיל הערה 4, ששם הכול יודעים, שאינם ביניהם, וקל להיזהר, אך באימוץ מבקשים להסתיר מן הילד וקשה להזהר.
ועוד האריך בדבר שו"ת "ציץ אליעזר" (ח"ו סימן מ פרק כא) ולימד זכות אף שמשמע מדבריו, שלא ניחא לו בהיתר.
אמנם הרב חיים דוד הלוי "עשה לך רב" (ח"ג סי' לט) התיר ייחוד של הורים עם בן מאומץ, אבל לאחים ואחיות התיר רק כל זמן שאינם יודעים, שאינו אחיהם ממש.
ובשו"ת "שבט הלוי" (ח"ו סי' קצו) כתב להחמיר וראה שם שדן בתשובות "הציץ אליעזר".
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר