שנת תשס"ח | שבת פרשת ויחי

שו"ת במראה הבזק

סן פאולו, ברזיל San Paulo, Brazil

תשרי תשס"ד

מכירת בית כנסת באזור שהידרדר מבחינה חברתית-כלכלית על מנת לבנות בית כנסת באזור טוב יותר

שאלה

בית הכנסת שלנו נוסד לפני 80 שנה. כיום האזור של בית הכנסת הפך לאזור שבו מתגוררים גויים, פושעים ושיכורים, עד כדי כך שרוב האנשים אינם באים להתפלל אצלנו, ואלה שעוד אכפת להם, אוהבים את בית הכנסת ורוצים להופיע, באים במכוניות בשבתות ובחגים, והמניין הולך ופוחת.

רוב היהודים עזבו את המקום והלכו לגור במקומות טובים ובטוחים יותר.

אנשי הקהל מעוניינים למכור את מגרש בית הכנסת ולקנות מגרש אחר, באחד האזורים היפים והטובים שבהם מתגוררים יהודים, ולבנות שם בית כנסת חדש על שם הישן.

פונה אני אליכם בשאלות דלהלן:

א. מהן ההלכות הקשורות למכירת בית כנסת?

ב. האם ואיך מותר להרוס בית כנסת?

ג. מה צריך להעביר מבית הכנסת הישן לחדש (חוץ מכלי הקודש כמובן)?

תשובה

מותר למכור את בית הכנסת (בין אם הקונה יהרסהו ויבנה משהו אחר, ובין אם ישתמש במבנה כפי שהוא) על מנת לקנות בכסף המכירה מגרש אחר ולבנות בו בית כנסת חדש, בתנאים הבאים¹:

א. יש בסביבה בתי כנסת אחרים שניתן להתפלל בהם ברווח. במקרה שאין, יישכר קודם המכירה מקום חלופי לתפילה, שבו יתפללו עד שייבנה בית הכנסת החדש, ויכניסו בחוזה השכירות סעיף שעל-פיו לא ניתן יהיה לפנות את המקום עד שייבנה בית הכנסת החדש, או עד שיימצא מקום אחר לתפילה².

ב. המכירה תיכנס לתוקף לאחר שיעברו להתפלל במקום החלופי, ולא יתקיימו יותר תפילות בבית הכנסת³.

ג. המכירה תיעשה על-ידי שבעה מפרנסי הקהל, ובמעמד חברי הקהילה⁴ או בפרסום⁵.

ד. יתנו עם הקונים שלא ישתמשו בחלק מאולם בית הכנסת לתשמיש בזוי, כגון שירותים⁶, ושלא יהפכוהו לכנסייה⁷.

אם עמידה בתנאים הללו אינה אפשרית, ניתן בשעת הדחק למכור את בית הכנסת אף ללא שכירת מקום חילופי, ומיד אחר-כך יקנו את המגרש החדש ויבנו את בית הכנסת במהירות האפשרית⁸. יש להקפיד שהמכירה תיעשה על-ידי הפרנסים⁹, ושלא יסבו את בית הכנסת הישן לתשמיש בזוי¹⁰.

הדברים שיש להעביר מבית הכנסת הישן לחדש הם ארון הקודש והבימה, ואם רוצים להחליפם יש לגנזם או לתתם לבית כנסת אחר¹¹. באשר לשאר הרהיטים: כיסאות, שולחנות, ארונות ספרים וכדו' – אם רוצים להחליפם יש לתיתם לבית כנסת אחר או למכרם, כמו שאמרנו בסעיף א לעיל; אך אם הריהוט בלה או נשבר פקעה קדושתו וניתן לזרקו בצורה שלא יהיה מונח בביזיון¹².

__________________________________________

[1] דיני הריסת בית כנסת מופיעים בשו"ע (או"ח סי' קנב), וכן דיני מכירת בית כנסת (שם בסי' קנג). ועיין עוד בשו"ת "במראה הבזק" (ב תשובות יח‑כ; ג תשובה כז; ד תשובה כא).

2 בבבא בתרא (ג ע"ב) מובא שאסור להרוס בית כנסת עד שיבנו בית כנסת אחר, משום שאין להם מקום להתפלל בו, וכן שמא יארע אונס ולא יבנוהו, וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' קנב). כאשר יש מקום קבוע אחר להתפלל, דעת "מגן אברהם" (שם ס"ק א) לאסור ודעת ט"ז (שם ס"ק א') להתיר, ומכריע "ביאור הלכה" לקולא, בתנאי שיש מקום ברווח להכיל את כל המתפללים בבית כנסת אחר. אך גם אם אין, כתב "כתב סופר" (או"ח סי' יז) שברגע ששוכרים מקום קבוע לתפילה עד שייגמר הבניין החדש ללא אפשרות חזרה, אין חשש ומותר הדבר.

3 היות שקיים חשש שמא זהו בית כנסת של כרכים, שאסור למכרו בכל מקרה (שו"ע או"ח סי' קנג סע' ז), יש לסגור את בית הכנסת לפני שימכרוהו, כיוון שבמקרה שאין מתפללים בבית כנסת של כרכים מותר למכרו. וכן פסקו "מגן אברהם" (שם ס"ק יב) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק לג). ואף ש"חתם סופר" (או"ח סי' לא) השיג על היתר זה, יש לצרף לכך את העובדה שיש ספק אם זה בית הכנסת של כרכים, וישנם פוסקים האומרים שבימינו לא קיים כלל דין בית הכנסת של כרכים, כיוון שאין אורחים הבאים מרחוק לתקופות ממושכות כמו בעבר, שבאו לירידים גדולים וכד', ראה ב"ציץ אליעזר" (יד סי' ח).

4 אף שאין מוציאים את דמי המכר לחולין, השו"ע (שם סע' ד) הביא מחלוקת אם מותר לקנות קדושה דומה בדמי המכר או שצריך להעלות בקדושה, ופסק "משנה ברורה" (שם ס"ק יב) שלכתחילה בוודאי אין למכור על מנת לקחת קדושה דומה, ולכן יש למכור על-ידי ז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר, שאז ניתן להוציא את המעות אף לחולין (שו"ע שם סע' ז).

5 רמ"א (שם), שפרסום נחשב כמעמד אנשי העיר.

6 אף שהמכירה היתה על-ידי ז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר, ופסק שו"ע (שם סע' ט) שבאופן זה ניתן למכור אף לדברים בזויים, הביא "ביאור הלכה" (ד"ה ואם מכרוהו) שיש לחוש לשיטת הראב"ד החולק ואומר שאין זה מועיל. ואם הקונה הורס את בית הכנסת ובונה מבנה חדש, אפשר לתת לו רשות לעשות שם אף דברים בזויים, ראה שו"ת "במראה הבזק" (ב תשובה יח).

7 "אגרות משה" (או"ח ב סי' מה), שזה יותר גרוע מד' תשמישים הבזויים.

8 בגמרא בבבא בתרא (שם) מופיע שאם חזו ביה תיוהא (רש"י: ביקוע שיש בו סכנת התמוטטות) מותר להרוס את בית הכנסת על מנת לבנותו, וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' קנב), ויש צורך לבנות ביום ובלילה עד שתיגמר הבנייה. ומבאר "מנחת יצחק" (ח סי' יג) שבזמננו אין אפשרות לבנות ביום ובלילה ללא הפסקה, והעיקר שיבנו במהירות האפשרית.

ונראה שבמקרה המתואר בשאלה ניתן לומר שזה דומה ל"חזו ביה תיוהא", שאין הכוונה רק שבית הכנסת עומד פיזית להתמוטט, אלא גם שייסגר אם לא ייבנה במקום אחר נקרא תיוהא, וכן מופיע בט"ז (שם ס"ק ב) והביאו "משנה ברורה" (ס"ק ט), שכאשר בית הכנסת היה מחוץ לחומה ונתיישבו היהודים בתוך העיר, שזה נקרא תיוהא ומותר לסתרו ולבנותו בתוך העיר. אמנם שם הצריך שקודם יתחילו לבנות את החדש, אך מה"ביאור הלכה" (שם ד"ה סותרים) רואים שמותר לבנות במקרה של תיוהא אף שאין בית כנסת אחר, ולכן נראה שלט"ז צריך שיתחילו קודם לבנות, כדי שלא תהיה פשיעה, ואם כן גם ביטחונות מתאימים מספיקים).

ונראה שבענייננו התיוהא גדולה עוד יותר, כיוון שללא האנשים שמגיעים ברכבם לבית הכנסת הוא היה נסגר מחוסר מתפללים, ואנו מעדיפים שלא יגיעו המתפללים ברכב ויחללו שבת על מנת להתפלל; וכאשר בית הכנסת אינו בשימוש הרי ממילא לא שייכים הטעמים של פשיעה וחוסר מקום להתפלל, כיוון שבכל מקרה אין בית הכנסת פעיל (ואף במקרה של הט"ז נראה שהחידוש הוא שאף-על-פי שניתן היה בדוחק להמשיך להתפלל בבית הכנסת, כיוון שהדבר היה כרוך בסיכון ובקשיים מרובים מותר היה לסתרו ולבנות חדש).

נוסף לכך, על-פי המתואר בשאלה נראה שאם לא ימכרו את בית הכנסת ויבנוהו במקום חדש ייסגר בקרוב בית הכנסת עקב מחסור במתפללים, ואם כן מה לי תיוהא פיזית שבית הכנסת עומד להתמוטט, מה לי תיוהא שייסגר בית הכנסת עקב מחסור במתפללים אם לא יעבור למקום אחר.

ואמנם, כשניתן למכור בצורה הראשונה ודאי שהדבר עדיף, כדי שיהיה מקום קבוע להתפלל בינתיים, אך כשאי אפשר יש לסמוך על דין תיוהא ולמכור על מנת לבנות במהירות האפשרית.

לא נכנסנו כאן לשאלה אם במקרה שלבית הכנסת מגיעים תוך כדי חילול שבת, אם ניתן למכרו ולבנותו במקום אחר כדי להמעיט בחילול שבת, מצד "שאין אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חברך"; אך גם אם הדבר אסור, בכל מקרה יש כאן סניף למעליותא, שעל-ידי המכירה ובניית בית הכנסת במקום החדש יצטמצמו חילולי שבת.

9 במקרה של תיוהא (ראה הגדרה בהערה הקודמת) פסק ה"משנה ברורה" (סי' קנג ס"ק נא) שלכולי עלמא יכולים לקחת אותה קדושה ואין צורך שיהיה במעמד אנשי העיר, אך דעת הפרנסים צריך ("ביאור הלכה" סי' קנב ד"ה אבל אם). וראה בהערה הבאה, שבכל מקרה רצוי שיהיה במעמד אנשי העיר. ועל הפרנסים לקבל על עצמם התחייבות בקנס שיקנו מקום אחר לבית כנסת.

10 ובזה יש להקפיד יותר אף אם הורסים את מבנה בית הכנסת, כיוון שהמכירה אינה על-ידי ז' טובי העיר ובמעמד אנשי העיר (ואם עושים במעמד אנשי העיר והקונה הורס את המבנה דינו כבהערה 6, עיין שם).

11 הם חלק מתשמישי הקדושה המופיעים במשנה (מגילה כו ע"א), ואם אי אפשר להעבירם לבית הכנסת או לתתם לבית כנסת אחר פוסק ה"ביאור הלכה" (סי' קנד ד"ה תשמישי קדושה) שאין אפשרות להפקיע את קדושתם על-ידי מכירה ולכן יש לגנזם (שו"ע או"ח סי' קנד סע' ג).

ניתן למכרם לבית כנסת אחר וכדו' באופן שישמרו על קדושתם, ובמעות יקנו מה שקדוש בקדושה גדולה יותר כגון ספר תורה, או שיימכרו על-ידי ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר, ואז יכולים להוציא את המעות לחולין (שו"ע או"ח סי' קנג סע' ב ו-ז). אם לא קראו מעולם על הבימה ללא מפה, דינה של הבימה אינו כתשמיש אלא כשאר כלי בית הכנסת, שמבואר דינם בהערה הבאה (ראה "משנה ברורה" שם ס"ק י ו"שער הציון" שם ס"ק ח).

12 ירושלמי מגילה (פ"ג ה"א): "כל כלי בית הכנסת כבית כנסת. ספסילא וקלטירא כבית כנסת". והביאו הר"ן במגילה (ז ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה ירושלמי) "מגן אברהם" (סי' קנג ס"ק טו) ו"משנה ברורה" (שם ס"ק לח). ועל כן, אם רוצים להוציאם לחולין צריך למכרם כדין בית הכנסת, וניתן לכלול זאת במכירת כל המבנה, אך אם אינם ראויים לשימוש דינם כבית כנסת שנהרס, שאין הפסולת שלו טעונה גניזה, כפי שפסקו שו"ת "תשובת ש"י" (סי' פא) ו"אשל אברהם" (תנינא סי' קנב).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר

מדורים נוספים בגיליון זה: