שנת תשע"ח | שבת פרשת חיי שרה

חמדת הדף היומי: האם יש גואל הדם בימינו

ראשית נדגיש שכל דיון זה בדרך כלל אינו הלכה למעשה, כיון שכמובן יש ללכת לפי החוק התקף במדינה, שאוסר על המתת אדם גם אם הלה הרג אדם אחר והינו רוצח.

הגמרא במסכת מכות (דף יב) עוסקת רבות בתנאים לדין גואל הדם, והאם דין זה קיים בזמן שאין סנהדרין הדנה דיני נפשות. הרב יהונתן אייבשיץ (אורים ב, ב) עוסק בדברי השולחן ערוך, שבית הדין זכאי להרוג גם בימינו אנשים על מנת ליצור הרתעה. לדבריו דין זה נכון אך ורק לגבי רוצח, שאז קיים דין של גואל הדם, ולפיכך בית הדין יכולים לשמש בעצמם כגואל הדם ולהרוג את הרוצח. אך בדין אחר לא ניתן כח לבית הדין להרוג נפש. לדעתו גואל הדם עצמו לא יכול להרוג את הרוצח בזמן הזה, כיון שדין גואל הדם קיים רק לאחר שנגמר דין הרוצח בבית הדין, כפי שכתב הרמב"ם (רוצח א, ה).

הקצות (ב, א) הביא ששיטת רש"י (סנהדרין מה ע"ב ד"ה וגואל הדם) היא, שגואל הדם יכול להרוג גם אדם שגלה לעיר מקלט בגלל שרצח בשוגג, אף שלא נגמר דינו למיתה בבית דין. כמו כן גם לשיטת הרמב"ם (רוצח ו, ה) גואל הדם יכול להרוג אדם שרצח בשוגג הקרוב למזיד, אף שלא דנו אותו בית הדין למיתה.

אלא שבכל זאת קצות החושן מסתפק האם דין גואל הדם שייך בימינו. זאת משום, שגם אם נאמר שבית הדין לא צריכים לגמור דינו למיתה, ייתכן וצריך שתהיה עדות כשירה של שני עדים שמעידים שהם ראו שאותו אדם רצח, על מנת לפטור את גואל הדם ממיתה. וכיון שאיננו דנים בימינו דיני נפשות, לא ניתן לקבל עדים שהעידו שראו זאת. מאידך הרמב"ם עצמו (רוצח ו, ה) כתב שאפילו אם יש רק עד אחד על הרצח, יכול גואל הדם להרוג את הרוצח. כלומר שקבלת עדות גמורה של שני עדים אינה מעכבת לדין גואל הדם (בפירוש דעת הרמב"ם נחלקו: הכסף משנה והרדב"ז הסבירו שוודאי אין כוונת הרמב"ם שיש רק עד אחד, אלא שבאו שני עדים והעידו בנפרד על הרצח, או ששני העדים הוכחשו בבדיקות. אולם האור שמח הסביר ע"פ המורה נבוכים (ג, מ) שלדעת הרמב"ם עד אחד מספיק בשביל דין גואל הדם). לכן ייתכן שדין גואל הדם יהיה שייך גם בימינו, אם יעידו שני עדים בפני בית הדין על רוצח.

הרב יאיר בכרך (חוות יאיר קמו) כתב, שמסתבר לומר שדין גואל הדם נוהג רק כאשר הסנהדרין ממיתים. אבל כאשר הסנהדרין עצמם לא ממיתים, לא יתכן שלאדם פרטי תהיה סמכות יתירה לבצע גזר דין מוות.

השואל ומשיב (קמא ג, קצ) הביא שתי ראיות לכך שדין גואל הדם נוהג בימינו:

א.   דברי הרא"ש (שו"ת נז, ב) שדן בדין גואל הדם אם פסול להעיד על מעשה רצח, ומשמע ממנו שדין זה נוהג גם בימינו.

ב.   דברי הצמח צדק (קיא) שדן בדין גואל הדם בזמננו, ולדעתו מוטל חיוב על גואל הדם, שאין קרוב ממנו לנרצח, לדאוג לכך שהרוצח יעמוד לדין ויבוא על עונשו.

יש להוסיף על דבריו, שגם כנסת הגדולה (הגהת טור תכה, ו) כתב שאין מענישים גואל הדם שרצח את הרוצח, וברור שהוא כותב זאת בזמננו. כך גם כתב רבינו ירוחם (מישרים לב, ג) שדיני גואל הדם נצרכים גם בימינו.

מדבריהם עולה שקיים דין גואל הדם גם בימינו, לפחות לענין דיעבד לפטור את גואל הדם לאחר שהמית את הרוצח.

אמנם, לפי דברי הצמח צדק ישנה אחריות מחודשת לגואל הדם - לדאוג שהרוצח יבוא על עונשו. מעניין לראות שגם בזמננו דין זה מיושם בפועל, בזה שמשפחת הנרצח בדרך כלל מנסה להיות בבית המשפט ולהעיד כנגד הרוצח. כמו כן בדיונים על שחרור מחבלים, בדרך כלל משפחות הנרצחים הן אלו שמנסות לדאוג לכך שרוצחי בניהם לא יצאו לחופשי (בחלק מהמקורות הנ"ל התבאר שוודאי יש דין גואל הדם גם בגוי שרצח יהודי).

לסיכום: נחלקו הדעות האם דין גואל הדם שייך בימינו. נראה ממקורות רבים שדין זה נוהג גם בימינו, אם דין המלכות מאפשר. מהצמח צדק עולה שחלק מתפקיד גואל הדם הוא לדאוג שהמלכות תעניש את הרוצח על הרצח של קרובו.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר