שנת תשע"ח| שבת פרשת וישב

שו"ת במראה הבזק: גשר העובר מעל לחומת העיר אם יוצר פרצה בעירוב

(מתוך ח"ז)
פראג, צ'כיה                            Prague, Czech Republic
אייר תשס"ה

שאלה

האם גשר העובר כ-15 מטר מעל חומת העיר יוצר פרצה, לעניין טלטול בשבת?

תשובה

הגשר אינו מהווה פרצה בחומה¹. כיוון שהוא עצמו כרמלית או רשות הרבים², שהרי לגביו אין מחיצה; ולכן אם מדובר בגשר רחב יותר מי' אמות, צריך להתקין צורת הפתח בקצה הגשר שבתוך העיר³.

___________________________

¹  יש לדון כאן בשתי בעיות שונות. בעיה אחת נובעת מעצם העובדה שניתן לעבור מעל החומה בנוחות. אף שבמחיצה בידי אדם, לכולי עלמא אין אומרים "אתו רבים ומבטלי מחיצתא" (עירובין כ ע"א ועוד), כאן יש לומר שכיוון שניתן לעבור את המחיצה בקלות, הרבים מבטלים את המחיצה, ודומה לדין מדרון שאינו תלול מספיק כדי להיחשב כתל המתלקט, שאז אינו מחיצה. אם כן הרי הגשר הוא כמדרון שאינו תלול מספיק (ובדרך-כלל אין בנמצא גשרים למכוניות שתלולים בשיעור שמתלקט י' טפחים בתוך ד' אמות), ונאמר שבמקום הגשר אין בעצם מחיצה, אלא מדרון. בעיה שנייה היא אפילו אם נאמר שאין כאן מדרון, והמחיצה עומדת במקומה – עדיין ישנה בעיה משום שהמחיצה אינה ניכרת, ולא אמרינן "גוד אסיק מחיצתא". אם כן יש לחשוש שבמקום הגשר יש פרצה במחיצה. אם הגשר רחב י' אמות – יש כאן פרצה הפוגעת בשלמות המחיצה.

  והנה, הסברה שהזכרנו בבעיה הראשונה היא סברת השואל ב"נודע  ביהודה" (תניינא או"ח סי' מב), שהבין בדברי ה"תוספת שבת" (סי' שסג סע' ו), שגשר מהווה פרצה, משום ש"אתו רבים ומבטלי מחיצתא", וכמו שכתבנו לעיל, שאף-על-פי שהלכה כרבנן שאין אומרים כן, זה במקום שאינו מיועד דווקא לרבים ללכת, אבל כשעשוי באופן שיהיה לרבים נוח ללכת, אומרים "אתו רבים מבטלי מחיצתא". ולטעם זה כתב השואל שיש להתיר על סמך דברי ה"מגן אברהם" (סי' שסג ס"ק מ), שאין אומרים "אתו רבים ומבטלי מחיצתא" אלא כשעוברים שם שישים ריבוא. כיוון שמדובר בגשר שאין עוברים בו שישים ריבוא, אין צורך אפילו בצורת הפתח, על-פי דעת השואל.

  על כל פנים, ה"נודע ביהודה" שם חלק על יסוד הסברה של השואל, וכתב שבכל מקום אין אומרים "אתו רבים ומבטלי מחיצתא". גם ה"חתם סופר" (או"ח סי' פט) כתב: "אלא שמעלתו כתב מסברא דנפשיה דהכא שאני, שמעיקרא נעשה לשם כך להעביר עליו רבים... אבל תמהתי עליו במ"ש כן מסברא דנפשי' חדוש גדול כזה ולא הביא שום ראיה לדבריו", וה"חתם סופר" מוכיח להיפך, שהרי התוספות (עירובין כב ע"ב ד"ה דילמא) הקשו, מדוע לא נאמר שכל ארץ ישראל תהיה רשות היחיד, משום סולמה של צור ומחתנא דגדר? ותרצו שבמחיצה בידי שמים גם רבנן מודים דאתו רבים ומבטלי מחיצתא, ולמה לא תרצו בפשטות שרשות הרבים העוברת את גבולות הארץ היינו סרטיא, והיא מתוקנת להילוך רבים, אלא ודאי שגם במקום שמתוקן להילוך הרבים אין אומרים שיבטלו את המחיצה. וקשה לומר שהתוספות חשבו שבמקום סולמה של צור לא היה סרטיא, אלא דבר שאינו מתוקן להילוך הרבים, שאם כן, מנין לנו בכלל שהייתה שם רשות הרבים, שנאמר שאתו רבים ומבטלי מחיצה עשויה בידי שמים?

  ולגבי הבעיה השניה, מסקנת ה"נודע ביהודה", שכיוון שמחמת הגשרים אין אומרים "גוד אסיק מחיצתא", משום דהוי מחיצות שאינן ניכרות, והביא ראיה מדין חריץ שנתן עליו נסר י' טפחים, שמבטל את העירוב ואינם יכולים לערב שניים (סי' שעב סע' יז ו"מגן אברהם" שם ס"ק כט), לכן פסק שצריך באמת לתקן על-ידי צורת הפתח, אם רוחב הגשר הוא למעלה מי' אמות. וכן נקטו אחרונים רבים, וכן מסקנת ה"משנה ברורה" (סי' שסג ס"ק קיח). וב"אגרות משה" (או"ח א סי' קלט) כתב להחמיר יותר, שייתכן ובעינן דלתות ננעלות, אם אכן רבים הבוקעים באותם גשרים.

  כל האחרונים הנ"ל דיברו במצב שבו הגשר עובר מעל נהר, וכיוון שתחת הגשר לא אמרינן "גוד אסיק", ממילא יש פרצה באותו המקום. אולם בנדון דידן יש מחיצה תחת הגשר, ואף אם נאמר שאין אומרים "גוד אסיק", עדיין המחיצה שתחת הגשר קיימת כדינה, וממילא עד גובה המחיצה ודאי שיש רשות היחיד מן התורה כדינה. ובכל מה שעסקו בו הפוסקים, המחיצות נמצאות מתחת לפני השטח, וממילא אם לא הייתה הלכה של "גוד אסיק" לא היו מועילות מחיצות הנהר לעשות מחיצה לעומדים על האדמה, שהרי כולם עומדים מעל המחיצות. אבל בנדון דידן, אף אם לא הייתה הלכה של "גוד אסיק" כלל, עדיין המחיצות שתחת הגשרים עומדות על תלן, ויש כאן רשות היחיד גמורה. אם כן, מה בכך שבמקום הגשר אין אומרים "גוד אסיק"?

  לכאורה זוהי כוונתו של ה"חתם סופר" בתשובה הנזכרת: "ואילו היו בני ר"ה מעמידים להם כבש מכאן ובני העיר מכאן לעלות ולירד זה לזה, לא היה מזיק בחומה ההיא כלל, ולא דמי לסולם דמפסיד בחצר לענין עירוב, דהתם פתח מפסיד, משא"כ הכא". ולכאורה יקשה, שהרי אותו הכבש אין לו צורת פתח, וכשאין צורת פתח אם רחב למעלה מי' אמות מבטל מחיצה, ובנדון השאלה, הגשר רחב למעלה מי'? אלא ודאי כוונתו שפתח בין חצרות מבטל מחיצה גם אם מתחת לפתח יש מחיצה י' טפחים, כדין חלון הנזכר (שו"ע או"ח סי' שעב סע' ה), מה שאין כן לגבי הפרדה בין רשות הרבים לרשות היחיד, שאף-על-פי שיש פתח מעל המחיצה, עדיין המחיצה שתחתיו שלמה, ולכן אף אם נאמר שהגשר נחשב כחלון, כדוגמת הסולם, הוא מבטל את המחיצה לעניין עירוב, ולא לעניין הפרדה בין רשות הרבים לרשות היחיד, אפילו אם רחבו למעלה מי' אמות.

² שהרי אף אם נאמר שהגשר אינו מבטל את מחיצות העיר, הגשר עצמו ודאי פרוץ לחלק הגשר שמעבר למחיצות, וכיוון שנפרץ במילואו הוי כרמלית גם חלק הגשר שבתוך המחיצות (עיין בעירובין ריש פרק כל גגות, ובתוספות שם ד"ה במחיצות, ובאורך בתשובת "אגרות משה" שם) לכן עדיין יצטרכו צורת הפתח במקום תחילת הגשר, משום שהוי כחצר קטנה פרוצה לגדולה (שו"ע או"ח סי' שעד סע' ג).

³ אפילו אם הגשר הוא רשות הרבים גמורה, או במקום שצריך לנעילת דלתות על מנת להכשיר את הטלטול בו, עדיין בינו ובין העיר מספיקה צורת הפתח כדין מבוי הפתוח לרשות הרבים, שמספיקה למבוי צורת פתח אף אם הוא רחב למעלה מי' אמות (עיין בשו"ע או"ח סי' שסג סע' ג, ו"משנה ברורה" שם ס"ק א).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר