שנת תשע"ח| שבת פרשת תרומה

הפטרת פרשת תרומה פותחת בהכרזה:

"וַיקֹוָק נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ" (מלכים א  ה' כו).

 עיון בפסוקים מגלה נקודה האומרת דרשני. חכמת שלמה נזכרת כמה וכמה פעמים בפרק זה:

"וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם: וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם: וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב" (שם, ט-יא).

חכמת שלמה הנזכרת בפסוקים אלה קשורה לחכמה אוניברסלית, הקשורה לאומות העולם ומרכזי המחקר - "האוניברסיטאות", ברחבי המזרח התיכון, ממצרים בדרום מערב, ועד לארץ בני קדם בצפון מזרח.

"וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה ...וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר:... וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהָי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי: וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת  עֵצִים כַּצִּדֹנִים: וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְקֹוָק הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה" (שם, טו-כא).

פסוקים אלה, כמו גם הפסוק הפותח את ההפטרה, עוסקים בחילופי מידע ויכולות טכנולוגיות בין שלמה המלך וחירם מלך צור. קשרים מדעיים אלה, אפשרו את המפעל ההנדסי העצום והמופלא של בנין המקדש, שעורר התפעלות בכל רחבי העולם. העיר צור, מלכה ושריה, שימשו גם הם כסמל בין לאומי לחכמה וידע, כמפורש בנבואת הנביא יחזקאל:

"בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... הִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִיֵּאל כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ: בְּחָכְמָתְךָ וּבִתְבוּנָתְךָ עָשִׂיתָ לְּךָ חָיִל ... בְּרֹב חָכְמָתְךָ בִּרְכֻלָּתְךָ הִרְבִּיתָ חֵילֶךָ ... בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל מֶלֶךְ צוֹר וְאָמַרְתָּ לּוֹ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי" (יחזקאל כ"ח ב-ה, יב).

לכן, אין זה פלא ששלמה בחר דווקא בשיתוף פעולה עם חירם מלך צור, כדי לבנות את ירושלים כקרית מלך רב, ואת בית המקדש במרכזה.

אם אכן דברינו נכוחים, נוכל להציע מקור לדברי חז"ל ולהבין את דבריהם ביתר עומק. חכמינו לימדונו: "אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים תאמן, ...יש תורה בגוים אל תאמן," (איכה רבה (וילנא) פרשה ב יג).

שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי עם חכמי אומות העולם יכול להביא תועלת מרובה ולהביא לקידוש שם שמים ברחבי העולם. כל חתן פרס נובל יהודי בכלל וישראלי בפרט, מייצג כיוון זה. כל פיתוח ישראלי שמביא תועלת לאנושות כולה הוא מבורך. מאמציה של ממשלת ישראל לחזק את מדינת ישראל גם מבחינה זו, יבורכו.

הבה נתפלל כי נזכה לחזות בשוב ד' ציון ולראות את ירושלים גם כמרכז של תורה ורוחניות לכלל האנושות.

בשולי הדברים נעיר כי, כנראה שאין קשר בין חכמת שלמה, המתוארת ונזכרת בפרקנו, לבין בקשת שלמה והבטחת הקב"ה, המופיעה לפני  משפט שלמה המפורסם:

"וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה: וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אֲדֹנָי כִּי שָׁאַל שְׁלֹמֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט... וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט: " (מלכים א ג' ט-יא, כח).

בפסוקים אלה מדובר על חכמת המשפט שעסקנו בה בשבוע שעבר (פרשת משפטים), ונעסוק בה בע"ה באחד השבועות הקרובים.