שנת תשס"ו | שבת פרשת אמור

שו"ת במראה הבזק

(מתוך ח"ד)

ונציה, איטליה Venice, Italy
תמוז, ה'תשנ"ח

המתנה בחוץ לארץ עד שבת פ' 'בהר בחוקותי' להשוואת הקריאה עם בני ארץ-ישראל

שאלה
כששביעי של פסח חל בערב-שבת, 'מפסידים' בני חו"ל פרשה אחת. להשלמתה, ממתינים עד ל'בהר בחוקותי'. מדוע לא מתקנים את הבעיה כבר בפרשיות תזריע ומצורע?

תשובה
כשחל שביעי של פסח בערב-שבת, שאז בני ארץ-ישראל קורין בשבת שאחריו פרשת שמיני, ובני חו"ל קורין בענייני הפסח, מנהג ירושלם[1] הוא להפריד בין פרשות בהר ובחוקותי כדי להשתוות עם בני חו"ל, ואין מפרידין פרשות תזריע ומצורע לפי שאין רוצים להאריך בנגעים[2]. ומפרידים את פרשות בהר ובחוקותי כדי שאלה ואלה יקראו פ' במדבר בשבת קודם שבועות, והטעם הוא "מנו ועצרו", שלעולם תפסיק פ' במדבר בין פ' בחוקותי שיש בה קללות התוכחה, ובין חג השבועות. כל זה מפני ששבועות הוא יום-הדין של פירות האילן, ו"תחל שנה וברכותיה" - שלא ייקראו הקללות סמוך ליום-הדין ויהיה לו לשטן פתחון-פה לקטרג, ח"ו[3].

--------------------------------------------------------------------------------

[1] "מזבח אדמה" (סי' תכח), "תקנות ירושלים מנהגי אורח חיים" (סי' תכח).
[2] "תיקון יששכר" (דף לב).
[3] "לבוש" (אורח חיים ס'' תכח).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר