שנת תשע"ח| שבת פרשת בלק

בשבוע שעבר הבאנו את דברי המדרש שֶׁמָּנָה שבע אפשרויות לומר ענק בעברית.

ננסה השבוע לברר את תולדותיה של תופעה זו וננסה להעמיק בתהליך הטיפול בתופעה.

הענקים מוזכרים פעמים רבות בתנ"ך, נביא את הדוגמאות המרכזיות:

א.       הענקים נזכרים כבר בפרשת בראשית (פרק ו' ד): "הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם ... הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם".

ב.        במסעם של ארבעת המלכים המסופוטמים, כנגד המורדים בהם בארץ כנען (חמשת המלכים), הם מחסלים את רוב הענקים (למעט עוג) שישבו בעבר הירדן המזרחי. וז"ל הכתוב (שם,  פרק י"ד ה): "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם".

ג.        כאשר המרגלים חזרו מתור את הארץ, עיקר חששם הוא מפני בני הענק. וז"ל הכתוב (במדבר פרק י"ג  כב-לג): "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק ...אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם:... וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ ... וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת: וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם".

ד.        כאשר הגיעו בני ישראל אל הבשן והגלעד הם נאלצו להתמודד עם עוג מלך הבשן, הענק. וז"ל הכתוב (במדבר פרק כ"א לג): "וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם...". פרטים אודות מידותיו העצומות מופיעים בספר דברים (פרק ג' יא): "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ".

ה.       ספר דברים מלמד אותנו פרטים נוספים אודות הענקים, שישבו בעבר הירדן (פרק ב' י-יא, כ-כא): "הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים: רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כָּעֲנָקִים וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים:... אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִוא רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים: עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים וַיַּשְׁמִידֵם יְקֹוָק מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם" (עיינו גם דברים ט' א-ב).

ו.        כשהכתוב מסכם את מלחמותיו של יהושע הוא מדגיש את הקרבות כנגד הענקים. וז"ל הכתוב (יהושע פרק י"א יח-כב) "יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה:...וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ: לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ".

ז.        כשכלב בן יפונה קיבל פרס, על שעמד כנגד המרגלים, הוא ביקש את חברון (יהושע י"ד יב, טו): "וְעַתָּה תְּנָה לִּי אֶת הָהָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אַתָּה שָׁמַעְתָּ בַיּוֹם הַהוּא כִּי  עֲנָקִים שָׁם וְעָרִים גְּדֹלוֹת בְּצֻרוֹת אוּלַי יְקֹוָק אוֹתִי וְהוֹרַשְׁתִּים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק:... וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא...". הוא אכן הוריש אותם (שם  ט"ו יד): "וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב אֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק אֶת שֵׁשַׁי וְאֶת אֲחִימַן וְאֶת תַּלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק" (עיינו גם שופטים א' י).

ח.       לאחר שספר יהושע, לעיל (ו) הכריז כי נשארו עדיין ענקים בארץ פלשתים, בימי דוד בא יומם. וז"ל הכתוב בספר שמואל ב (כ"א טז- כא): "(טז) וְיִשְׁבִּי בְנֹב אֲשֶׁר בִּילִידֵי הָרָפָה ו... וַיַּעֲזָר לוֹ אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ ... אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סַף אֲשֶׁר בִּילִדֵי הָרָפָה... וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יַעְרֵי אֹרְגִים בֵּית הַלַּחְמִי אֵת גָּלְיָת הַגִּתִּי ... וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה בְּגַת וַיְהִי אִישׁ מָדוֹן ... וְגַם הוּא יֻלַּד לְהָרָפָה.... וַיַּכֵּהוּ יְהוֹנָתָן בֶּן שִׁמְעָה אֲחִי דָוִד". כל אלה נפלו "בְיַד דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו".

נסביר, בע"ה, בשבוע הבא, את המהלך הרוחני העומד מאחורי תהליך זה שהתרחש במשך אלפי שנים.

הבה נתפלל כי גם אנו נתגבר על כל אויבינו.
בהזדמנות זו נאחל לכל תושבי עוטף עזה היקרים, ובתוכם גם בוגרינו,
ימים של שקט ושלווה ועבודת ד' בשמחה ובטוב לבב.